הוריו של נתן דיאמנט היגרו לבלגיה מפולין, שם חיו שנים רבות ללא אזרחות. עם פרוץ המלחמה ברחה האם עם שלושת ילדיה לצרפת, אך נכלאה במחנה על יד פריז. האב הצליח לחלצם ולהחזירם לבלגיה. בשנת 1942 עם הרעת המצב, פנו ההורים אל המחתרת הבלגית בבקשה למסתור. לכל אחד מבני המשפחה נמצא מסתור במקום אחר. משהוכן המסתור לנתן, אימו לקחה אותו לנסיעה ברכבת, הושיבה אותו על ספסל ואמרה: "אני מיד חוזרת". אישה זרה התיישבה על ידו, דיברה, שיחקה איתו והרכבת נסעה ללא האם. משפחת ברונין, משפחה אריסטוקראטית, הסתירה את נתן עד סוף המלחמה. המשפחה טיפלה בו במסירות רבה, ונתן נותר מלא הערכה כלפיה על דאגתה הרבה והיחס האוהב שקבל. הגב' ברונין רחצה אותו בעצמה (על אף שהיו משרתים רבים בבית) על מנת שלא יתגלה שיש ילד יהודי נימול בבית. נתן השתלב בחיי המשפחה, עמה חי שנתיים וענה לשם הצרפתי אלברט דומוד. המשפחה המאמצת טיפחה ושמרה על קשר עם הוריו. משפחת ברונין יזמה מפגש חטוף עם אימו ב-1943. כל בני משפחתו דיאמנט ניצלו ואוחדו מחדש. נתן דיאמנט עלה לארץ ב-1949 ושמר על קשר עם משפחתו המצילה. בני המשפחה הוכרו כ"חסידי אומות העולם".
לקריאה נוספת:
פעולות להצלת יהודים בבלגיה ובצרפת
ניסיונות ופעולות הצלה בפולין הכבושה
חסידי אומות העולם בתקופת השואה
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא הצלה
חומר עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא חסידי אומות העולם
אתר יד ושם: חסידי אומות העולם