הילדים צבי ומרים המרשלך נולדו בהולנד, והוסתרו בזמן המלחמה בבית ילדים בהולנד. הוריהם, עמליה וקרון המרשלך וסביהן נשלחו במאי 1943 למחנה סביבור, שם נספו. מספר ימים לפני גירושם, כאשר מרים הייתה בת שנה וחצי וצבי בן פחות משמונה ימים, יצרו ההורים קשר עם מרים פינקהוף, שהעבירה את הילדים לתחנת רכבת באמסטרדם לידי אשת קשר בשם הטי. אשת הקשר דאגה להעבירם לבית ילדים בהילוורסום שם הופקדו. כעבור שבועיים נסעה מרים פינקהוף להילוורסום לבקר חברה שהסתתרה בעיר ובמקרה ראתה את שני הילדים ממשפחת המרשלך אותם מסרה לאשת הקשר. כך ידעה מרים פינקהוף היכן הופקדו הילדים. היא עצמה נאסרה באפריל 1944 ונשלחה למחנה ווסטרבורק ומשם לברגן-בלזן שבגרמניה, שם שהתה עד השחרור. לאחר המלחמה ניהלה מרים פינקהוף מאבק להשבת הילדים לקהילה היהודית, היא נתקלה בקשיים רבים. גם מנהלת בית הילדים קיטי מילדן, אשר כונתה "דודה קיטי" בפי הילדים, לא תמכה ברעיון. לבסוף הועברו הילדים לבית ילדים יהודי וב-1949 עלו לארץ. בארץ נמסרו לאימוץ. הילדים צבי ומרים המרשלך הוסיפו לשמור על קשר עם קיטי, מנהלת בית הילדים.
לקריאה נוספת:
הולנד
מעדותה של לאה ניר גולדפדר על העברתה למשפחה נוצרית לכפר בהולנד ע"י המחתרת ההולנדית, 1942
מעדותו של מאיר אשר אודות התנהגות האוכלוסייה המקומית בהולנד במהלך הכיבוש הנאצי
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא הצלה
המוזיאון החדש – התנגדות והצלה
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" – הצעה לפעילות בנושא חסידי אומות העולם