באוגוסט 1940, שלושה שבועות לפני שהרשויות הסובייטיות התכוונו להעביר את הקונסוליות הזרות מקובנה בעקבות סיפוחה של ליטא לברית-המועצות, פנה ד"ר זרח ורהפטיג, ממנהיגי ה'מזרחי' ונציג משרד הסוכנות היהודית בליטא, אל השגריר היפני סמפו סוגיהרה וביקש ממנו להעניק אשרות מעבר יפניות לפליטים יהודים מפולין ששהו בקובנה. ורהפטיג מסר לסוגיהרה על תוכנית שלפיה יועברו פליטים יהודים מפולין דרך ברית-המועצות ויפן בדרכם לאי קוראסאו בים הקאריבי. הסובייטים נתנו את הסכמתם לכך בתנאי שהפליטים יקבלו אשרות מעבר מיפן. למרות שממשלתו דחתה את ההצעה, החליט סוגיהרה להעניק את האשרות לפליטים היהודים שפנו בבקשה לקבלן. בשבועות הנותרים לפני יציאתו מקובנה, הקדיש סוגיהרה את רוב זמנו למתן האשרות הללו. תלמידי ישיבה רבים, כגון תלמידי ישיבת מיר המפורסמת, ניצלו את ההזדמנות לצאת את ליטא, הגיעו לסין ולאחר ששהו זמן מה שם ובמדינות אחרות, הגיעו בסופו של דבר לארצות-הברית ולישראל. נראה שבסך-הכול הונפקו לפחות 1,600 אשרות. לאחר שהוצב בראש נציגויות אחרות באירופה, נתבקש סוגיהרה לפרוש בגלל נתינת האשרות. בשנת 1984 הוענק לו התואר חסיד אומות העולם.
לקריאה נוספת:
סוגיהרה, סמפו
מעדותה של תמר רביץ על קבלת הויזה ליפן מסמפו סוגיהארה, שקיבל לימים את אות חסיד אומות העולם
חסידי אומות העולם
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא הצלה
אתר יד ושם: חסידי אומות העולם
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" – הצעה לפעילות בנושא חסידי אומות העולם