| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הסרט 'אקסודוס', על-פי ספרו של ליאון יוריס, בבימויו של אוטו פרמינגר ובכיכובו של פול ניומן, יצא לאקרנים בארה"ב בחג המולד של שנת 1960 והגיע לישראל ביוני 11961. הספר, שראה אור בשנת 1958, וזכה בארה"ב לתפוצה הגדולה ביותר מאז 'חלף עם הרוח',2 והסרט, שהיה 'שובר קופות' משני צידי האוקיינוס, עשו את השם 'אקסודוס' לבן-בית בעולם כולו.3 החלק הראשון של הסרט הוא סיפורה של אונייה ועליה יהודים ניצולי שואה, שניסתה לחמוק מקפריסין לארץ-ישראל, ולאחר שביתת רעב ואיומים "ללכת עד הסוף", התירו לה הבריטים להפליג לחיפה. בחלק השני מגולל הסרט את המאבק של היישוב היהודי בארץ-ישראל נגד הבריטים, את קבלת ההחלטה באו"ם על סיום המנדט וחלוקת ארץ-ישראל לשתי מדינות, ואת ראשית המלחמה בין הערבים ליהודים. בשני החלקים משולבים סיפורים על קורותיהם של נוסעי האונייה, המעפילים, בשואה. התוכן, מועד ההופעה והתפוצה הרבה של 'אקסודוס' (הדיון להלן ייוחד ליצירה הקולנועית, אלא אם יצוין אחרת) יצרו יחסי גומלין מורכבים בין שלוש מערכות: האחת – אירועי השנים 1948-1945; השנייה – הסרט 'אקסודוס'; והשלישית – ההיסטוריוגרפיה והזיכרון הקולקטיבי. מטרת המאמר היא להציג יחסים רב-סיטריים אלה ולפרשם, ובמרכזו עומדת הטענה, שהסרט 'שינה את ההיסטוריה' במובנים אחדים. רכיבי העלילה שהסרט רקם ורֶצֶף הצגתם שונים ממה שקרה בתקופה שאותה הוא מתאר; הוא עצמו היה אירוע בהיסטוריה של מדינת ישראל; והוא השפיע על הייצוג של ההיסטוריה ועל עיצוב הזיכרון הפרטי והקולקטיבי בישראל. הקשרים בין היסטוריה וקולנוע וההשפעות ההדדיות של שתי הממלכות הם שדה חקר רחב ופורה, ונחוץ, על כן, להבהיר, שנקודת המוצא הדיסציפלינרית של המאמר היא היסטורית, והוא דן בחמישה מבין ששת מישורי הדיון האפשריים בין היסטוריה וקולנוע שמציע ההיסטוריון שלמה זנד: הסרט כמסמך היסטורי; הסרט כסובייקט עושה היסטוריה; הסרט כפרשן וכיוצר תודעה; השפעות הדדיות בין הכתיבה הקולנועית והכתיבה ההיסטוריוגרפית; והוראת היסטוריה באמצעות סרטים.4 אין הוא עוסק בהיסטוריה של הקולנוע, והוא אינו נדרש כלל לעניינים מקצועיים מתחום הקולנוע כמו הליהוק, טכניקת הצילום וכיוצא באלה עניינים. המכתם של ההיסטוריון והפילוסוף האיטלקי בנדטו קרוצ'ה, "כל היסטוריה היא בת-זמנה" ("all history is contemporary history") זכה לוריאציות ולפרשנויות אין ספור גם בשדה החקר של יחסי היסטוריה וקולנוע. אחת מהן היא, ש"הסרט ההיסטורי, אף-על-פי שהוא משחזר זמן אחר מהזמן שבו הוא נוצר, הוא ראשית כל מסמך המעיד על תקופת ייצורו",5 ובניסוח גורף יותר: "סרטים מראים את ההווה, לא את העבר".6 'אקסודוס' הוא סרט אמריקני שנוצר בראשית שנות השישים של המאה ה- 20, ואילו עניינו של מאמר זה הוא החברה הישראלית. על כן אין הוא מנתח את הסרט כמשקף את תקופת ייצורו ולא את ההשפעה של תקופת ההפקה על הסרט ואף לא את השפעתו של הסרט על החברה שבה נוצר, אלא את יחסיו עם חברה שצפתה בו ואשר את העבר שלה, כביכול, הוא מספר.7 לחלקים נוספים של המאמר: אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה (פריט זה)
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
