בנו של ה"שפת אמת" ואדמו"ר חסידות גור בתרס"ז-תש"ח (1907-1948). הרב אברהם מרדכי נודע ביחסו החיובי לארץ ישראל ואף ביקר בה מספר פעמים טרם המלחמה. הוא שלח אליה קבוצות של חסידיו שהקימו ברחבי הארץ מוסדות חינוך ודת ועודד את חסידיו לתרום מכספם לישוב הארץ. יחד עם זאת נראה שהתייחס בשלילה לעלייתם של חסידים בודדים וזאת עקב דאגה למצבם הרוחני. עם פרוץ המלחמה עבר לורשה, שם חי בזהות שאולה מפחד הנאצים. חסידים ואנשי ציבור בעולם החופשי הצליחו בעזרת דיפלומטים אמריקנים ושליחים איטלקים, להוציאו משטחי הכיבוש בר"ח ניסן ת"ש (אפריל 1940), ולאחר מסע ארוך, עלה בחול המועד פסח על האנייה בדרכו לארץ ישראל. עם קבלת האישור הרשמי לידיעות בדבר רצח יהודי אירופה בתש"ג (1943), עמד בראש כינוס תפילה ואבל שהתקיימו בארץ ישראל. הוא שכל במלחמה עשרות מצאצאיו ורבבות חסידים, וכתביו שנותרו בפולין – אבדו. לקט מהם, נרשם בידי חסידיו ופורסם בספר אמרי אמת ובאוסף מכתבים של הרבי מגור. הרבי מגור נפטר בעיצומה של מלחמת השחרור.
לקריאה נוספת:
הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה
הוברבנד שמעון (תרס"ט-תש"ב; 1942-1909)
בק, הרב הד"ר ליאו (1873-1956)
באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא חיי דת בתקופת השואה
מערך שיעור – החגים היהודיים בתקופת השואה
עדויות וידאו – מבט אל עולמם של היהודים החרדים בתקופת השואה
