יהושע אייבשיץ נזכר: "חג הפסח התקרב ובא. גדולה היתה ההמולה הקולנית בכפרי ה"קולוניה". למרות התנאים העלובים בהם היו נתונים, התכוננו היהודים לקבל את החג 'ככל ממשפטו וחוקתו' [...] הרבנים, בהתחשב בתנאים הקשים - שכלל לא ניתן לתארם - עמלו קשות למצוא היתרים להגעיל את הכלים, שבתנאים נורמליים בוודאי לא היו מתירים. אבל בשעת 'חירום' קשה זו, התירו הרבנים להגעיל, או להכשיר, כמעט כל כלי. בעייה אחרת היתה השגת קמח לאפיית המצות [...] בימי החורבן, שלא ניתן להשיג 'שמורה' בכלל, התירו הרבנים ב'קולוניה' לקחת קמח 'מן השוק'. וגם זה לא היה כל-כך פשוט". (יהושע אייבשיץ, כערער בערבה, עמ' 283)
חג הפסח מציין את יציאת עם ישראל ממצרים ומסמל את החירות שבה זכו בני ישראל כשיצאו מעבדות לחירות. במציאות הגטו עלו השאלות בדבר החירות והעבדות, אשר התחדדו דווקא בתקופת הפסח - חג החירות. במחנות ובגטאות בהם שרר רעב כבד, המנעות מאכילת חמץ היתה כמעט בלתי אפשרית. יתר על כן, לא היו תנאים מתאימים לאפיית מצות ולקיום ליל הסדר. למרות הקשיים, היה בתקופת השואה צורך ורצון לקיים את מצוות החג ורבים עשו מאמצים גדולים לקיים את חג הפסח.
לקריאה נוספת:
שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז
מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על פסח ראשון במחנה ריכוז מאוטהאוזן
מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא חיי דת בתקופת השואה
בקדושה ובגבורה- מבט על אורח החיים הדתי בתקופת השואה (תערוכה מקוונת)
לחיות בכבוד ולמות בכבוד – שמירה על חיי הדת (תערוכה מקוונת)