(Vincentas Brizgys). איש-כנסייה ליטאי. בריזגיס למד בקובנה וברומא. בשנות ה-30 היה ממנהיגי ארגון הגג המרכז לפעילות קתולית בליטא (Kataliku Veikimo Centras) ונהיה להגמון קובנה. במלחמת-העולם השנייה היה סגן הארכיהגמון של קובנה.

עם כיבוש ליטא בידי הגרמנים בסוף יוני 1941 חתם בריזגיס על כמה גילויי-דעת שהביעו תודה ונאמנות לגרמניה הנאצית על ששחררה את הליטאים מהשעבוד לבולשוויקים. בעת הכיבוש נפגש בריזגיס פעמים אחדות עם נציגים של יהודי קובנה והביע את צערו על מר גורלם. משנמשכה המלחמה אף גילה יחס אוהד לעניין הצלתם של ילדים מגטו קובנה. עם זאת סירב להשתדל לטובתם לפני השלטון הנאצי, בטענה שהדבר עלול לסכן את מעמדה של הכנסייה הקתולית בליטא. בדין-וחשבון פנימי של הגרמנים מיום 16 בינואר 1942 אף נמסר שבריזגיס אסר על הכמרים להתערב בדרך כלשהי לטובת היהודים.

עם נסיגת הגרמנים מליטא ב-1944 יצא בריזגיס לגרמניה. אחרי המלחמה עבר לארצות-הברית, ושם המשיך להיות פעיל בקרב המהגרים מליטא.

לקריאה נוספת:
הכנסיות והשואה
דמותו ופעלו של פיוס ה- 12
תגובת האפיפיור לגירוש יהודי רומא

באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא אוכלוסיות מקומיות
חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אוכלוסיות מקומיות
מערך שיעור בנושא יהודים וסביבתם – יחידים, חברות ומדינות