| מאגר מידע |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(Maximilian Kolbe). נזיר, כומר, הוגה דעות וקדוש קתולי פולני. קולבה נולד בעיר זדונסקה וולה (Zdunska Wola) במחוז לודז' ושמו הפרטי היה ריימונד. בהיותו בן 17 נכנס קולבה למיסדר הפרנציסקנים ושם היה ל'אח' מקסימילין. ב-1912 יצא קולבה לרומא ללימודיו הגבוהים בתיאולוגיה ובפילוסופיה. ב-1917 יסד 'מיליציה' של 'אבירי הנקייה מכול רבב' (Rycerz Niepokalenej) [מרים, אם ישו]. ב-1918 הוסמך לכומר קתולי וכעבור שנה שב לפולין. בפולין העצמאית נרתם קולבה לעבודה כרועה צאן בעדות דתיות ופעל לקידום רעיונותיו. ב-1927 ייסד האב קולבה מרכז – 'עיר [של מרים] הנקייה מכול רבב' – בקרבת ורשה, שנועד להפיץ את האמונה הדתית ברוחה של מרים הקדושה. המרכז נקרא ניפוקאלאנה (Niepokalanow), וב-1939 היו בו כ-700 איש מנאמני הייעוד של קולבה. ב-1930 יצא קולבה החולה בשחפת, עם כמה מעוזריו למזרח הרחוק בשליחות מיסיונרית. הוא הקים מרכז לפי דגם של ניפוקאלאנה ליד נגאסאקי ביפן, ושמו 'גן הנקייה מכול רבב' (Mugenzai No Sono). ב-1936 נקרא קולבה לחזור לפולין. הוא הועמד בראש המפעלים בניפוקאלאנה, ובייחוד פעל למען רשת ההוצאה-לאור העניפה שכללה ירחון, כתב-עת לנוער ויומון פופולרי, Maly Dziennik ('היומון הקטן'). האב קולבה הרבה להפיץ את דעותיו בענייני החברה ורעיונותיו הדתיים בכתב ובעל-פה וקנה לו שם בדבקותו ובהתמדתו. בתחילת הכיבוש הגרמני נאסר האב קולבה והורחק מניפוקאלאנה, אך כבר בדצמבר 1939 הורשה לשוב לעירו, ושם יזם מפעל סעד למען פליטים מגורשים מפוזן וסביבותיה, וכפי הנמסר סייע גם לפליטים יהודים. בפברואר 1941 נאסר האב קולבה ונכלא בבית סוהר פביאק בורשה. כעבור שלושה חודשים נשלח למחנה הריכוז אושוויץ. לפי עדויות של האסירים דבק האב קולבה גם במחנה באמונתו האיתנה וניסה לנחם את הסובלים הרבים סביבו. ביולי 1941 נמלט אחד האסירים מהבלוק שבו היה קולבה, וכעונש החליטו הס"ס להוציא להורג כול אסיר עשירי מאסירי הבלוק. האסיר שהיה בתור אחרי קולבה ועליו נפל הגורל, פועל פולני ושמו פראנצ'ישק גיובניצ'ק, זעק: 'מה יהיה על אשתי, מה יהיה על ילדי!' קולבה יצא מהשורה ואמר כי ברצונו להתייצב במקומו של גיובניצ'ק. הגרמנים הסכימו, האב קולבה הועבר לתא המבודד בבלוק 11 במחנה אושוויץ 1, שכונה בונקר, וכעבור זמן קצר הומת בזריקת פנול. ב-1971 הכריז הותיקן על באטיפיקאציה (הכרה בו כ'מאושר' – דרגה נמוכה מ'קדוש') של האב קולבה. ובאוקטובר 1982 נערכה הקנוניזציה שלו והוא נכלל במניין הקדושים של הכנסיה הקתולית. מאז 1971, וביתר שאת מאז הקנוניזציה, התנהל בפולין, באוסטריה, בארצות-הברית ובאנגליה ויכוח ער על אישיותו של האב קולבה ופעלו. במאמרים ובמכתבים שפורסמו בעיתונים צויין, כי האב קולבה, שפרקי חייו ומעשה מותו ראויים להוקרה, היה עם זאת נגוע בדעות אנטישמיות, והעיתונים שיצאו בחסותו היו בעלי צביון אנטי-יהודי. הטוענים כך סברו, כנראה, שמן הדין שמעמד של קדושה יוענק רק לדמות אנושית שהיתה בלא רבב, ותהו אם האב קולבה היה כזה. בדיקת הטענות שהועלו מוכיחה, שהעיתונות שיצאה בחסותו של קולבה, ובייחוד היומון בעל התפוצה הרחבה, אכן היו בעלי צביון אנטישמי מובהק. אומנם, אמת הדבר כי האב קולבה ביקש לרסן את האנטישמיות הקיצונית בעיתון היומי, אך הוא עצמו במכתביו ובכתביו נזקק לגישה אנטי-יהודית, והצדיק את דחיקת היהודים מחיי הכלכלה בפולין. לאנטישמיות של קולבה לא היה גון גזעני, קולבה הטיף להתנצרות היהודים. אך לעיתים היו ביטוייו נגד היהודים ו'הבונים החופשיים' חריפים ביותר, ומצויים בכתביו גם הסתמכויות על ה'פרוטוקולים של זקני ציון'.
לקריאה נוספת: באתר יד ושם:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
