| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמחנכים וכמורים בחברה מודרנית דמוקרטית, אנו מחפשים דרכים לשיפור המפגש בין עולמו של התלמיד לבין מסגרתה הפורמלית של מערכת החינוך. אחת מן הדרכים היא שילוב פעילויות משחקיות עם הדרישות והמטרות הפורמליות בסביבתו של התלמיד. ב' בטלהיים היטיב להנחות אותנו בכיוון זה בהגדרתו: "המשחק הוא שפתו הסודית של הילד; הוא דרך המלך בין עולמו הפנימי, המודע והלא מודע, לסביבתו החיצונית; אם רצוננו לסייע לו, עלינו ללמוד להלך בדרך זו, כי מה שקורה במוחו של התלמיד קובע את פעילויות המשחק שלו." לאחרונה, בעקבות תורותיהם של גרדנר ואחרים, גברה ההכרה בצורך של גיוון דרכי למידה כדי להתאימם לכישוריו ולרצונותיו של הלומד. גרדנר פיתח תפישה חדשה שלפיה אין אינטליגנציה אחת, אלא קיימות אינטליגנציות שונות שאינן ניתנות למדידה במדד אחד; הוא מנה שבעה סוגי אינטליגנציות: מילולית, מתמטית, מוסיקלית, מרחבית, מוטורית, בין אישית ותוך אישית. לדעתו לכולנו פרופיל של אינטליגנציות שונות, ויש ביניהן שילוב אישי של רמות. מכאן - גם דרכי הלמידה ותכניות הלמידה מוכרחים להיות מגוונים וגמישים, ובכך יאפשרו לתלמיד לבחור וללמוד בהתאם לנתוניו האישיים ולפרופיל האינטליגנציות שלו. כל אלה באים לידי ביטוי ומיצוי בפעילות משחקית טבעית-פתוחה, כפי שהיטיב להגדיר אריקסון: "משחקים מהווים אוצר בלום של הפוטנציאל הטמון באדם".
תרומת המשחק נובעת ממאפייניו הבסיסיים, וידוע שכבר מימי קדם פיתח האדם משחקים בהתמודדותו עם נסיונות שהחיים זימנו לו. מאפייני המשחק הבסיסיים מנוגדים זה לזה ומשלימים זה את זה; הם באים לידי ביטוי בהדגשות שונות, בתנאים ובזמנים שונים. הבולטים מבין מאפיינים אלה הם:
מערך כללים מוסכמים ↔ בחירה חופשית קו הרצף הוא "המרחב המתווך" בין המאפיינים. השליטה בו היא "מיקום התשוקה" בתהליך המשחק. הליכה, דו-כיוונית על פני קו הרצף "במרחב המתווך" יוצרת את "רוח המשחק" והיא הגורמת להרגשת שליטה והנאה בפעילות משחקית. זהו סוד אהבת המשחק המפעמת באדם (ויניקוט). לכן "המרחב המתווך" בתכנון משחק צריך להישאר בידי המשחקים. הוא צריך להיות פתוח לשינויים לפי רצונותיהם וכך מתנסה המשחק באפשרות של שינוי הקיים. בדרך זו חווה המשַחק חוויה של פריצה לחופש מתוך מעגל חיים ודפוסי חשיבה קבועים. המשחק הוא אתגר המאפשר התנסות, חשיבה מקורית שונה ומפתח חקרנות וגילוים חדשים. כך גדל החוקר הצעיר, שיהיה, אולי, המדען בעתיד.
פעילות משחקית פתוחה, המשאירה את "המרחב המתווך" ואת בחירת נושא המשחק ותכנונו בידי המשחק, תורמת רבות לפיתוח כל תחומי האישיות של התלמיד:
לסיכום בדרך זו של פעילות משחקית פתוחה, שבה נשמרים המאפיינים של המשחק הטבעי הפתוח כמשולבים וארוגים בתהליכי הלמידה הפורמלית, יש אפשרות לפתח את התלמיד בכל התחומים, תוך היותו לומד עצמאי.
הכרת תולדות העמים היא מעין צפייה ממרחק בהצגה רצופה, כפי שקבע שייקספיר: "כל העולם במה ואנחנו השחקנים". היכולת להבין וליהנות מהצגה זו מורכבת מלימוד חומר אינפורמטיבי - מאורעות, אישים, תאריכים, מקומות וכן הפקת לקחים הנובעים מהבנת גורם הסיבתיות המעוגן בממדי הזמן והמקום. חומר זה נלמד בגישה פלורליסטית, המפתחת אצל התלמידים חשיבה רב-כיוונית וסובלנות. נראה כי שילוב פעילות משחקית פתוחה, על כל מאפייניה, בלימוד החומר הפורמלי התוכני, יאפשר לתלמיד לפגוש את ההיסטוריה, על פרטיה האינפורמטיביים, מתוך זווית ראייה משלו, מועברת ומעובדת בפרשנות אישית המתאימה לעולמו הפנימי, כצופה בהצגה טובה. התייחסות אישית זאת לדמויות במהלך הלמידה, יוצרת אמפתיה אליהן; ההיסטוריה הופכת בדמיונו של הלומד לסיפור עלילה שבו הוא פוגש את הדמויות הפועלות, מכיר אותן, רואה אותן בדמיונו היצירתי ויוצר הִתחַיות עמהם. הוא מתמודד כשותף עם בעיותיהם של בני התקופה הנלמדת, שואל את השאלות שהעסיקו אותם ומנסה להשיב עליהן תשובות, בהתאם לשיפוטו המוסרי, בהעבירו את הלקחים לחייו שלו. כך ייהפך התלמיד מלומד היסטוריה להיסטוריון - חוקר היודע מלימודיו אינפורמציה, ומפרש את המאורעות ההיסטוריים בהתאם להבנתו. סוגי משחקים קיימים סוגים שונים של משחקים, בהתאם לפונקציה שהם ממלאים; לכל סוג משחקים יש תבנית, אופי, הדגשים ומהלכים משלו, ודרכי פעילות שונים. אך פעילות "כוח המשחק", המכילה בתוכה את המאפיינים הבסיסיים של המשחק הטבעי, חשוב שיישמר ויהווה גורם מנחה בהפעלת המשחקים כולם, בהדגשים ובהרכבים משתנים. כל זאת בהתאם לאוכלוסייה, למטרות ולסוג המשחק, כאשר המשחקים צריכים להיות מעורבים בבחירת הפעילות ובתכנונה.
בכל סוגי המשחקים השונים, פעילויות המשחק בנויות מכמה תבניות-שלד המשמשות כבסיס לתכנון, לפיתוח ולבניית הפעילות המשחקית ולעיצוב כלי המשחק. התבניות הן:
אל תבניות אלה מצטרפים עזרי משחק שונים בהתאם לסוג המשחק, לאופי המשחק, מיקומו, האוכלוסייה, התכנים וכו'. בלימודי ההיסטוריה אפשר לשלב את מרבית סוגי המשחקים בהתאם להזדמנויות, למסגרות, ולתכנים השונים הנלמדים ואלה יכולים להשתלב ולהזין את הפעילות המשחקית כסיפורים מרתקים, שבהם שחקני התקופה קמים לתחייה כדמויות מוחשיות. בכך נחזק את ההתעניינות, ההזדהות וההפנמה של הלמידה.
1. משחקי שולחן המותאמים להפעלה בקבוצה גדולה, או ליישום בחוץ: משחקי קלפים בפיתוחים שונים, משחקי דומינו, בינגו, משחקי מסלול (חפש את המטמון) וכו'. 2. משחקי משימה 3. תחרות תחנות 4. משחקים דרמתיים 5. משחקי שכנוע (בקבוצות) 6. משחקי סימולציה (הדמיה) כל ההצעות האלה ורבות אחרות הניתנות לגיוון ולפיתוח, יכולות להשתלב בתהליך הלמידה, כאשר האירועים, המקומות, הדמויות ודעותיהם השונות, יבחרו מחומר הנמצא בספר הלימוד. התרכזות בנושא שנבחר בידי תלמיד או קבוצה מכינה, תוביל את התלמידים לחומר עזר נוסף ולחקר יותר מעמיק של הנושא שבחרו וימשחקו בפני הכיתה בסיכום.
פעילות זאת ראשיתה בהחלטת התלמידים לסכם נושא או פרק לימודי באמצעות עיבודו למשחק, וזאת לאחר שניתנה להם הדרכה כיצד מתכננים ומעצבים משחק המיישם בתוכו תכנים מחומר הלימוד. התלמידים בוחרים לעצמם נושא הקרוב ללבם; הם מתכננים את מבנה המשחק ומהלכיו מעצבים את כלי המשחק בהתאם לנושא, לתבנית שבחרו, ולכל הפרטים הנוספים שנכללים במהלך המשחק - לוח משחק, צועדים (החיילים), גורמים מקדמים (קובייה, מחוג, כרטיסי משחק נשלפים וכו'), כרטיסי משחק שעליהם נכתבים התכנים, השאלות, התשובות, המטלות, וכן אמצעי לבקרה - גורם אובייקטיבי לאימות התשובות והמהלכים. הבחירה מבין הכלים האלה היא ייחודית למשחק הספציפי, ונעשית לפי הבנת התלמידים והחלטתם. פעילות זו של התלמידים בבנייה עצמאית של משחקיהם מיישמת במהלכה את כל מהלך שלבי הטקסונומיה לפיתוח קוגניטיבי לפי שיטת בלום, אך בתהליך של אינטראקציה ואינטגרציה בין השלבים, ללא שמירת הירארכיה פורמלית של סדר כרונולוגי. בכך נפתחת בפני התלמיד, בונה המשחק, האפשרות לפנות ליצירת המשחק בהתאם לאינטליגנציה הדומיננטית שלו, לפי כישוריו, רצונותיו ובחירתו האישית (גרדנר). כך ניתן גם מענה לקריאתו של ק' רוג'רס בספרו "החופש ללמוד" למתן אוטונומיה רבה יותר, אחריות ומעורבות של התלמיד בתהליכי הלמידה שלו. כך נפתח צוהר במערכת ההוראה הפורמלית להפיכת התלמיד ללומד עצמאי, אוטונומי, ובו המורה הופך ליועץ, לשותף ולמדריך. בדרך זאת נוצר בכיתה דגם של שיתוף פעולה מורה-תלמיד, במתכונת מתחלפת של לומד-מלמד, נתון התורם ליצירת סביבה הומאנית ודמוקרטית יותר בבית-הספר (מנינג,"תוכנית לימודית הומניסטית"). הערה כללית מפה, תמונות, טבלאות השוואה, אימרות מפי אישים - כל אלה הם חומרים להתאמה וליישום בבניית משחקים.
בהתאמת הכרטיסים ומיונם לפי קטגוריות שונות, אפשר לשלב עובדות היסטוריות עם אסוציאציות אישיות (מה זה אומר לי), או השוואות אקטואליות לימינו. אפשר לצרף כרטיסים מפרשים, התייחסות על ידי חיבור, שיר, ציור, סיפור קצר ואסוציאציות אישיות אחרות. אפשר למיין את התמונות, האישים והאמרות באמצעות משחקי מיון והכללה - לשלשות, לרביעיות בעלות מכנה משותף; אפשר לחפש התאמה מנוגדת, משלימה, מתפתחת (סיבה ותוצאה); כשכל הפעילויות וקביעת הקטגוריות מתוכננות ונעשות לפי הצעות התלמידים. אפשר לסדר את התמונות ברצפים ולהוסיף עליהם סיפורים מתאימים מהחומר, או להוסיף פרשנות אישית של התלמידים, זאת בתבניות לוטו קלאסי, לוטו שתי-וערב, דומינו ודומינו רצף, רביעיות וכו'. אפשר להשתמש בתמונות כאמצעי בקרה למשחקי תצרפים (פאזלים), פענוח חידות וכו'. ראו במיוחד בספר הלימוד "מסע אל העבר" עמ' 22 (משחק התאמה בין אמרה לתמונה) עמ' 26, עמ' 34, עמ' 40 (במבט חוזר - כל הפעילויות יכולות להיות ממושחקות במסגרת כיתתית, או בבניית משחקים אישיים); עמ' 141, עמ' 147, 156, שאלות 2 ו- 3 (הפעילות יכולה להיעשות בבניית משחקי התאמה, והתשובות ייכתבו על כרטיסים ויותאמו לתמונות שבפרק הלימוד); עמ' 171, שאלות 1 ו- 2, עמ' 178, שאלות 3 ו- 4 (אפשר לפתח משחק תפקידים, או משחק מסלול כשהדמויות משחקות בצורה חיה). עמ' 186 שאלות 1 ו- 2 ניתן לבנות מהשאלות והתשובות משחקי קלפים בתבניות התאמה, או משחק דומינו רצף). לסיכום אני חזקה באמונתי כי בעזרת הדרכים והכלים שאותם ניסיתי להדגים, נקדם את דרכי הלמידה בבית-הספר מדפוס החיקוי, לדפוסי העיצוב והפיתוח (צ' לם "ההגיונות הסותרים בהוראה"), כך נצליח להפגיש את עולמו וכישוריו של התלמיד עם המסגרת הפורמלית של בית הספר; כך נצמיח לומד אוטונומי, חקרן, מגלה, יוזם, מתנסה, מפיק לקחים ומחדש; וכל אלה עם שורשים וזיקה של ידע ומשמעות למורשתו ולתרבות הסובבת אותו. אולי נצליח לטפח גם אהבה להמשך למידה והתעניינות שמקורה בזכרונות וחוויות ילדות מימי "המשחקים בהיסטוריה".
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
