מתוך מדיניות האוכלוסין והעיקור: סעיף 1:
א. את הסובלים ממחלה תורשתית ניתן לעקר באופן כירורגי במידה וישנה סבירות גבוהה, על-פי נסיון מדע הרפואה, שצאצאיהם יסבלו מפגמים תורשתיים - פיזיים או מנטליים.
ב. אדם הוא בעל מחלה תורשתית על-פי חוק זה אם הוא סובל מאחת המחלות האלה: רפיון שכל מולד; סכיזופרניה; מניה-דיפרסיה; כפיון (מחלת הנפילה) תורשתי; מחלת הנטיגנטון; עיוורון תורשתי; חירשות תורשתית; מום גופני חמור.
ג. נוסף על כך, ניתן לעקר את כל הסובלים מאלכוהליזם כרוני.
ביום בו פרצה מלחמת העולם השניה, ב-1 בספטמבר 1939, היטלר חתם על מסמך שאישר המתה של גרמנים חולי רוח, נכים, מפגרים, וחולים במחלות שנחשבות תורשתיות. המבצע נקרא 'אותנסיה' - 'המתת חסד'. מבצע זה בוטל באופן רשמי מחמת מחאות הכנסייה במהלך 1941, אך נמשך בהסוואה ובממדים מוגבלים עד סוף המלחמה, במהלכו נרצחו עשרות אלפי קורבנות. מפקדי המבצע שימשו לאחר מכן למפעילי מכונת הרצח במחנות ההשמדה, על סמך ניסיונם הקודם באותנסיה.
לקריאה נוספת:
אותנסיה
רופאים נאצים
מנגלה, יוזף (1911-1979)
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא מדיניות נאצית כלפי לא יהודים
מבחר חומרים בנושא המדיניות הנאצית כלפי לא יהודים
חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא מדיניות נאצית כלפי לא יהודים