בתחילת 1987 התחילו חברינו לחזור ממחנות ובתי סוהר. עם המדיניות החדשה, הגלסנוסט, התחיל עידן חדש בחיינו. נפתח צוהר לשער ההגירה. היה נדמה שפחתה האנטישמיות. באפריל 1987, ביום הולדתו של היטלר, חוללו ונהרסו מצבות בבית הקברות היהודי בלנינגרד. האנטישמיות הטבעית, השורשית, העממית, עלתה אל פני השטח. באותה שנה, ביום השואה, באו לבית הקברות היהודי אלפי אנשים. מעולם לא נאספו יחדיו במקום זה יהודים כה רבים כדי להביע רגשות לאומיים. באותה העת עוד לא ידענו כי בתוך זמן קצר יוכלו רבים מאתנו לעלות לישראל. לא ידענו שאחד הדוברים, נחום ינטשנקו , ייהרג כעבור 3 חדשים על ידי אנטישמים בצורה האכזרית ביותר. לא ידענו שהתנועה האנטישמית פאמיאט כבר עושה את צעדיה הראשונים, אבל חשנו שבחיינו ובהיסטוריה היהודית של לנינגרד, התחיל עידן חדש.