עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק : המפגש עם האדר"ת

בבית המדרש בסמרגון פגש אברהם יצחק את רבהּ של גרובה, ר' משה מישל שמואל שפירא, ולאחר שיחה עמו סיפר שפירא עליו לרב של פוניבז' שבליטא, ר' אליהו דוד תאומים (1905-1843 המכוּנה האדר"ת), אשר חיפש חתן ראוי לבתו. אברהם יצחק קיבל את הסכמתם העקרונית של הוריו ונסע לריגה כדי להיפגש עם האדר"ת. לאחר הפגישה עם בחור הישיבה תכול העיניים ובעל החזות העדינה והכריזמטית כתב האדר"ת ביומנו: "דבקה נפשי אחריו, אהבת איתן אהבתיהו". האדר"ת היה לא רק חותנו, אלא גם השפיע עמוקות על אורח התנהגותו ודרך התנהלותו הציבורית בעתיד. הפגישה הראשונה בין אלטה בת-שבע, בתו של האדר"ת, ובין אברהם יצחק הצעיר נערכה בנאות הקיץ של דבלין שברוסיה. חותנו לעתיד הציע לו להמשיך ולהשתלם בלימודיו, עוד לפני הנישואין, בישיבת וולוז'ין הגדולה, ואף הבטיח לו לתמוך בלימודיו מבחינה כספית. הוא נסע לוולוז'ין ושהה שם כשנה וחצי עד לנישואיו.

בשלב הזה בחייו הצטלבה דרכו של אברהם יצחק עם ההתרחשות התרבותית הסוערת של העם היהודי באותה עת. ישיבת וולוז'ין - הישיבה הגדולה ביותר באותה תקופה - הייתה בית הגידול של מנהיגים יהודים. למדו בה בין היתר בן-ציון דינור, חיים נחמן ביאליק ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי. לבית המדרש חדרה רוח ההשכלה, וזו הורגשה בעיקר בארגזי הספרים המוצנעים בחדרי התלמידים. בבית המדרש הוקדשו לכאורה כל המאמצים האינטלקטואליים ללימוד התורה בלבד, אך באולם בית המדרש התרחש מפגש בין המוחות המוכשרים, הצעירים והתוססים של העם היהודי והם הזינו זה את זה ברוחות החדשות שנשבו בעולמם של היהודים באותה עת.