עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק : עקבתא דמשיחא וחידוש התורה

ואולם דבריו אלה של הרב קוק אינם הרדיקליים ביותר בכתביו. ב'ערפלי טוהר' מופיעה פסקה המבארת את טיבו של דור "עקבתא דמשיחא" (סוף הגלות, לפני בוא המשיח). הדור שלפני בוא הגאולה נתפס במקורות (סוטה מט ע"א-ע"ב) כעידן של התמוטטות המערכות הנורמטיביות והמוסריות של הדור הישן, שבו תגבר החוצפה "והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו [...] פני הדור כפני הכלב". כל אלה מבשרים על כינונו של עולם חדש. הגישה הקלסית להבנת המושג הזה ראתה בגילויי החוצפה וההתמוטטות מצב כה נמוך שאחריו יכולה להיות רק עלייה. לעומת זאת, אצל הרב קוק מקבל המושג "עקבתא דמשיחא" תפנית, כמו גם טיבה של החוצפה הגלומה בו. החוצפה של פריצת כל גדר, עזיבת בית המדרש הישן, זניחת התלמוד, נטישת 'שולחן ערוך' וההפרה הבוטה של דיני דאורייתא ודרבנן - כל אלה נעשות מתוך תשוקה פנימית לקדושה עליונה. לאחר שהחוצפה הזאת יוצאת אל דרכה ומחוללת את מעשיה היא מגיעה בסופו של דבר אל מחוזות גבוהים עד כדי כך ש"עתידין ישראל להיות עומדים לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת, ואלה [מלאכי השרת] שואלין להם מה פעל אל? מה חידוש יש בישיבה של מעלה?" בעלי החוצפה של "עקבתא דמשיחא" הם הם שיגיעו למעמד מלאכי עליון; הם שידעו מה נמצא מאחורי הפרגוד ולהם יזדקקו מלאכי מעלה כדי לדעת מה רצה האל.

עד כה דוּבר על פורצי הגדר, כמו יוסף חיים ברנר וחבריו, יהודים שמרדו במודע וללא פשרות, שדרסו כל דבר קדוש ובד-בבד היו מסורים בכל נפשם למפעל הציוני על כל הגלום בו. עתה עובר הרב קוק לדבר לא על החוצפנים עצמם אלא על בניהם; אלה שקיבלו בביתם את חינוכם החדש. ואולם לפני הבהרת דבריו יש להזכיר את עמדתו הידועה של הרמב"ם בדבר מעמדה הבלתי משתנה של נבואת משה. לדעת הרמב"ם, זוהי נבואה חד-פעמית ובלתי מוחלפת, וכל נביא שיקום להחליפה הוא נביא שקר. לעומת זאת, הרב קוק סבור כי "בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה [ומהזוהר העליון של] דאדם הראשון" ('ערפלי טוהר', עמ' יז). המהלך הציוני עתיד אפוא לחולל נבואה השווה בחשיבותה לזו של משה רבנו. תורה חדשה עתידה לצמוח מבית מדרשם של א"ד גורדון, י"ח ברנר, מ"י ברדיצ'בסקי, ח"נ ביאליק, ש"י עגנון ואחד העם. ייתכן כי אלה אינם מודעים למהלך התורני העמוק שהם מחוללים, אולם הרב קוק רואה עצמו כמי שמסיר את הלוט מעל העתיד ומשרטט את ההתפתחות החבויה במהלך ההיסטורי-תרבותי.

עמדתו של הרב קוק רדיקלית, אולם אלה אינם הדברים החריפים ביותר שיש לו לומר בסוגיה הזאת. וכאן אנו עוברים לשלב נוסף בהתפתחות תורתו - עמדת היפוך הערכים.