גוּלָאג, שמו של המשרד שהיה אחראי למערכת מחנות העבודה והכפייה בברית המועצות, ובהשאלה - כינוי למחנות עצמם. כמוסד ממשלתי הוקם הגולאג ב- 1930, וחוסל רשמית ב- 25 בינואר 1960.

המחנות נועדו לשבור את רוחם של האסירים באמצעות עבודות כפייה. בין אסירי המחנות היו פעילי עלייה, מתנגדים פוליטיים וגם אסירים פליליים. רוב מחנות הגולאג מוקמו באתרים מרוחקים ונידחים בצפון מזרח סיביר. תנאי החיים במחנות היו קשים מנשוא: מכסות עבודה קיצוניות, רעב, התעללות וקור איום. אלו היו הסיבות העיקריות למוות בגולגאגים - 80% מן האסירים בגולאגים לא זכו להשתחרר, אלא מתו בתקופת מאסרם.