עד סוף שנות השמונים הייתה הדרך היחידה לצאת מברית המועצות - לעשות זאת במסגרת איחוד משפחות. לשם כך היה על כל יהודי שביקש להגר מברית המועצות, לפנות אל קרוב משפחתו במדינה שאליה רצה להגיע, ולבקש ממנו שישלח "דרישה" (וויזוב).

בדרישה היה על קרוב המשפחה להצהיר בשבועה בפני נוטריון על הזיקה המשפחתית ביניהם, להזמין את היהודי שביקש להגר להצטרף אליו ולהתחייב לדאוג לפרנסתו. בהיעדר יחסים דיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל, היה על שולח הדרישה למסור אותה בשגרירות פינלנד, שייצגה את ברית המועצות בישראל. רק לאחר שהדרישה הגיעה, היה היהודי המבקש יכול לפנות ללשכת המינהל המקומית בברית המועצות, למלא את הטפסים הנדרשים - ולקוות שלא ייתקל בסירוב.