| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מכה שבערב הסעודית, מקום הולדתו של הנביא מוחמד, היא העיר הקדושה ביותר למוסלמים, וזה למעלה מ- 1,300 שנים היא משמשת להם כמוקד עלייה לרגל.
כל קיומה של העיר קשור לתפקיד שהיא ממלאת בחיי המוסלמים, והדבר בא לידי ביטוי במבנה העיר ובפעילות המתרחשת בתחומה. מדי שנה מבקרים במכה כ- 3 מיליון עולי רגל – מספר הגדול בהרבה ממספרם של תושבי העיר עצמה, המונה רק כ- 1.3 מליון תושבים. ענף התיירות הוא מקור הפרנסה העיקרי בעיר. בגלל קדושתה של מכה, המוסלמים הפזורים בכל רחבי העולם נושאים את פניהם אליה 5 פעמים ביום שעת התפילה, וחולמים על היום שבו יוכלו לבקר בה. כל מוסלמי בוגר ובריא מצווה לפקוד את העיר לפחות פעם אחת בחייו. ואמנם, רבבות מוסלמים עושים כל שביכולתם כדי להגשים את המצווה. הם מגיעים מכל רחבי העולם – מאינדונסיה במזרח ועד מרוקו במערב. גם מישראל מגיעים מדי שנה כמה אלפי עולי רגל. כל מוסלמי המקיים את מצוות העלייה לרגל – הנחשבת לאחת מחמש המצוות העיקריות באיסלאם – זוכה לכינוי מיוחד: חאג'. בעיר מצויים כמה אתרים בעלי חשיבות דתית. הקדוש והחשוב שבהם הוא מבנה הכעבה, הנמצא בחצר מסגד אל-חראם ("הקדוש").
באדיבות: mochammad irzan from jakarta, Indonesia
מלבד הכעבה מצויים במכה ובסביבתה עוד אתרים רבים אשר עולי הרגל המגיעים לעיר פוקדים אותם: הגבעות א-ספה ומרווה, הר ערפה ומישור מינא, מעיין זמזם ועוד .
הר ערפה, מהאתרים הקדושים של מכה אך לא רק האתרים עצמם נחשבים לקדושים – העיר כולה נחשבת קדושה ולפיכך מי שאינו מוסלמי אינו רשאי כלל להיכנס לתחומה. עולי הרגל הנכנסים אליה נדרשים לעשות זאת כשהם במצב של קדושה, המכונה "אחראם": האנשים לובשים בגדים לבנים מיוחדים, הנשים מסירות את כיסוי הפנים, וכולם מתנזרים מפעילויות של חולין כדוגמת ריב, רכילות, ציד, גזיזת השיער והציפורניים וכדומה. העלייה לרגל למכה מתרחשת לכל אורך השנה, והיא מגיאה לשיאה לקראת חג הקורבן, "עיד-אל-אדחה", שבמהלכו מבקרים בעיר כ- 2 מיליון בני אדם בעת ובעונה אחת. מספרם העצום של התיירים בעיר והאקלים החם והיבש השורר במקום, מחייבים היערכות מיוחדת. ואמנם, השלטונות השקיעו משאבים רבים בהקמת מערכות תשתית ושירותים מתאימים. אלה כוללים: • מערכות תחבורה – כדי לאפשר לעולי הרגל הרבים להגיע אל העיר נבנה בג'ידה, עיר נמל הנמצאת במרחק כ- 70 ק"מ ממכה, נמל תעופה בין-לאומי. כן נסללו כבישים מהירים, המחברים את מכה עם חלקים שונים במדינה, ובעיקר עם העיר מדינה – העיר שבה קבור הנביא מוחמד ואף היא קדושה למוסלמים. בין האתרים המקודשים נסללו מנהרות במטרה להקל על עולי הרגל את המעבר אליהם. • מקומות לינה – כדי לשכן את עולי הרגל הוקמו בעיר מאות בתי מלון ואכסניות, חדרים להשכרה, ומחנות אוהלים. • שירותי בריאות ותברואה – בחודשי הקיץ הטמפרטורות במכה עולות על 40 מעלות צלזיוס וכדי למנוע התייבשות הותקנו ברזיות מים, וקנקני מים מחולקים למאמינים. במטרה למנוע מגפות נבנו מקלחות שדה ומבני שירותים. • שירותי הדרכה והכוונה – השלטונות הכשירו אנשים לטפל בצדדים הארגוניים של השהייה במקום, ואלה משמשים גם כמורי דרך באתרים הקדושים. כמו כן הוקם בעיר מרכז בקרה המזרים מידע שוטף אודות תנועת המאמינים. • שירותים לצרכים טקסיים – לנוחות המאמינים הוקמו מרחצאות המאפשרות לקיים את מצוות הטהרה; משחטות מודרניות שבהן אפשר לקיים את מצוות השחיטה בתנאי תברואה נאותים; ובתי קירור שבהם מאחסנים את בשר השחיטה, הנשלח למוסלמים עניים ברחבי העולם. מספר המעוניינים לבקר בעיר הוא עצום, ולכן הממשלה מגבילה את מספר עולי הרגל ומקצה לכל מדינה מספר מוגבל של אשרות כניסה. אך על אף המאמצים הרבים, לא אחת מתרחשים במהלך החאג' אסונות כבדים בגלל הצפיפות הרבה. הגרעין העתיק של מכה עבר בשנים האחרונות תהליך התחדשות וסביבו התפתחה עיר מודרנית ובה מסעדות, חנויות ורשתות מזון מהיר. בולטים במיוחד הקניונים הרבים, שבהם עולי הרגל יכולים לרכוש מזכרות מן העיר הקדושה ומתנות לבני משפחותיהם.
חנות תכשיטים לשירותם של עולי הרגל תושבי העיר הם בעלי עסקי התיירות, ואילו את העבודות הפשוטות מבצעים עובדים זרים רבים – כולם מוסלמים שבאו ממדינות שונות. בעבר היה המסע למכה כרוך בתלאות קשות, ולא מעט מעולי הרגל נפטרו במהלכו. עולי הרגל מאסיה ומאפריקה נהגו לצאת בשיירות גמלים למסע המפרך שנמשך כמה חודשים; ואילו עולי הרגל מן המזרח הרחוק היו מיטלטלים במשך שבועות ארוכים בספינות רעועות. כיום מרבית עולי הרגל מגיעים למכה במטוסים או באוניות, והעיר ממשיכה להיות מקום מפגש בין מוסלמים מכל רחבי העולם.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
