הֵפַייסטוֹס הפיסח נשא לאשה את אַפרוֹדיטָה, אך זו התאהבה באַרֵס העז ומוצק הרגליים, ונהגה לשכב עימו בשעות שבהן שקד הפייסטוס על מלאכתו בנפחייה. הֵליוֹס, השמש, ראה את אפרודיטה וארס מתעלסים, וסיפר להפייסטוס. בלב שבור גחן הפייסטוס על הסדן, הלם בפטיש, והתקין מלכודת מרשתות שאין לנתקן. את המלכודת פרשֹ סביב עמודי מיטתו ובתקרה שמעליה. חוטי המלכודת הזאת היו דקיקים מקורי עכביש, ולא היה אפשר להבחין בהם.
אחרי שהצמיד למיטה את הפח הסמוי הזה, יצא הפייסטוס ללֵמנוֹס, האי האהוב עליו. ארס, שראה אותו יוצא, נכנס מייד לבית, ושידל את אפרודיטה לנצל את ההזדמנות. הם התעלסו בתשוקה, נרדמו חבוקים, וכשהתעוררו מצאו את עצמם לכודים בלי שיוכלו להזיז יד או רגל. בינתיים חזר הנפח האלוהי חסון הזרועות לביתו, וכשהציץ מהחצר וראה את הצמד במיטתו, נאק בחרון והזעיק את האלים. הוא התלונן באוזני זֶאוּס שאפרודיטה סולדת ממנו ומעדיפה את ארס כיוון שהוא יפה תואר ורגליו חסונות, ונשבע שלא ישחרר את הזוג אלא אם כן יוחזר לו המוהר שנתן לזאוס עבור בתו המופקרת. האלים שעמדו בחצר המרוצפת ארד (האלות בחרו להישאר בביתן מתוך צניעות) הציצו לתוך החדר ופרצו בצחוק. "ראו," אמרו האלים זה לזה, "האל הכי איטי גבר על האל הכי זריז!"
אַפּוֹלוֹן שאל את הֶרמֵס: "האם היית מוכן לתפוס את מקומו של ארס?"
ענה לו הרמס: "הייתי שש להילכד גם בשלוש רשתות כאלה, אילו זכיתי לשכב לצד אפרודיטה הזהובה!"
שוב צחקו האלים. אך פּוֹסֵיידוֹן, שהיה מיושב יותר בדעתו, השתדל לתווך ולפייס. הוא ערב להפייסטוס שארס ישיב לו כפיצוי את המוהר, ואף קיבל על עצמו לשלם את החוב אם ארס ישתמט. אז נעתר הפייסטוס, הסיר את הרשתות, ושני הנאהבים המבוישים קפצו מתוך המיטה. ארס אץ לתראקיה, שבה נלחמים תמיד, ואפרודיטה פנתה לפּאפוֹס שבקפריסין, שם עומד מקדשה. אלות החן, משרתותיה, רחצו אותה באמבט, וסכו את גופה בבושמי האלים.

לפריט הקודם
לפריט הבא