הגיבור הנעלה אַיאקוֹס, בנם של זֶאוּס ואַייגינָה, נשא לאשה את אֶנְדָאִיס, וזו ילדה לו את פֵּלֶאוּס וטֶלַמוֹן. לאחר מכן הוליד אַיאקוֹס בן נוסף, את פוֹקוֹס, ממשכבו עם בת-הים פְּסַמַתֵה. פסמתה שכשכה בין הגלים בשעה שאיאקוס תפס וחבק אותה בזרועותיו, וכשניסתה לחמוק ממנו הפכה לכלבת-ים.
פלאוס וטלמון קינאו באחיהם החורג שהצטיין כאתלט, עד שיום אחד החליטו להיפרע ממנו והזמינו אותו לתחרות. אחד מהם השליך לעברו דיסקוס עשוי אבן, שפגע בו והרגו. בעקבות הרצח נאלצו שני האחים לגלות מאייגינה. טלמון מצא מחסה אצל קיכרֶאוּס מלך סַלַמיס, שהיה חשוך בנים ועל-כן הוריש לו את המלוכה. הוא נשא לאשה את פֶּריבּוֹיָה, נכדתו של פֶּלוֹפְּס, והיא ילדה לו את אַיאס.
פלאוס הלך אל אֶוּריטִיוֹן מלך פְתִיָה, שטיהר אותו והשיא לו את בתו פּוֹלימֵלֵה. השניים יצאו לקַלידוֹן כדי להשתתף בציד חזיר-הבר, ובמהלך הציד הטיל פלאוס את חניתו בחזיר, פגע באוריטיון והרגו. שוב הוא נאלץ לגלות כשידיו מגואלות בדם. הפעם הלך ליוֹלְקוֹס וטוהר בידי אַקַסְטוֹס, בנו של פֶּלִיאַס. אשתו של אקסטוס, היפּוֹליטָה, התאהבה בו וניסתה לפתותו. כשדחה את חיזוריה, הלכה וסיפרה לאשתו שהוא מתכוון לנטוש אותה ולשאת לאשה את סְטרוֹפֵה בת אַקַסטוֹס. פולימלה האמינה לדברי הבלע, ומרוב צער תלתה את עצמה.
אך היפוליטה לא באה עדיין על סיפוקה. היא הלכה לבעלה וסיפרה לו שפלאוס ניסה לשכב איתה. אקסטוס, שלא רצה לשלוח יד באיש שטיהר, הזמין אותו לתחרות ציד על הר פֵּלִיוֹן. פלאוס צד צבאים, דובים וחזירי-בר לרוב, ואת לשונותיהן של החיות הניצודות חתך ושמר בתרמילו. בתום הציד לגלגו אנשי אקסטוס על פלאוס וטענו בעוז מצח שאדונם הוא שצד את החיות. פלאוס פתח לפניהם את תרמילו, ואמר: "כמספר הלשונות כן מספר החיות שצדתי," וכך זכה בתחרות.
בלילה, לאחר שפלאוס נרדם, לקח ממנו אקסטוס את חרבו, הסתיר אותה בערימת גללי בקר, ונטש אותו ללא נשק על ההר. כשהתעורר, גילה פלאוס שחרבו נעלמה, וקֶנטַאוּרים פרועים מקיפים אותו ומתכוננים להורגו. למזלו הגיע למקום הקנטאור האציל כירוֹן, שחילץ אותו ואף השכיל למצוא לו את חרבו. כעבור זמן-מה כבש פלאוס לבדו את יולקוס. מספרים שציווה לשסע את היפוליטה, ופסע בין הבתרים לתוך העיר.
אל מערתו של כירון שעל הר פליון באה איריס, ובישרה לפלאוס שזֶאוּס רוצה להשיא לו את תֵטיס – היפה בבנותיו של זקן-הים נֵרֶאוּס. זאוס ופּוֹסֵיידוֹן עצמם חשקו באלה "בעלת רגלי הכסף", ועקב כך כמעט ופרצה ביניהם קטטה. אלא שתֵמיס, שצפונות הגורל נהירים לה, הזהירה אותם שתטיס עתידה ללדת בן שיהיה חזק מאביו. היא יעצה לזאוס שישיא אותה לבן-אדם, ולא מצאה גבר הראוי לכך יותר מפלאוס.
כירון חזה שאלת הים הגאה לא תסכים על נקלה לשכב עם גבר בן- תמותה. הוא יעץ לפלאוס לאחוז בה ולא להניח לה לחמוק, גם אם תלבש צורות שונות ומשונות. תטיס נהגה לעלות מהים עירומה, ולנוח במערה שפתחה חבוי בשיחים למרגלותיו של הר פֵּלִיוֹן. פלאוס ארב לה שם, וכשנרדמה תפס אותה בזרועותיו. תטיס נאבקה בכל כוחה, והפכה לאש ולמים, לאריה ולנחש, אבל פלאוס לפת אותה בעקשנות, עד ששבה לצורתה המקורית והתמסרה לו באהבה.
כל האלים ירדו אל הר פליון כדי להשתתף בחגיגת חתונתם של פלאוס ותטיס. הם הסבו על כסאות זהב ליד מערת כירון, וגַנימֵדֵס מזג לקרואים יין מכד זהב. המוּזוֹת שרו לכבוד בני הזוג, ולקולן יצאו במחול בנות נֵרֵאוּס, אחיותיה של תטיס. הקנטאורים שוכני ההר התקשטו בזרים ובענפי אורן ובאו גם הם להשתתף בשמחה. פלאוס קיבל מתנות רבות: מן האלים קיבל כלי נשק מזהב, מכירון חנית שאת להבה התקין הֵפייסטוֹס, ואילו פוסיידון העניק לו צמד סוסים בני אלמוות – את בַּלְיוֹס וקְסַנְתוֹס. לאחר שילדה בן לפלאוס, נפרדה תטיס מבעלה ושבה לחיות במצולות הים עם אחיותיה. פלאוס מסר את בנו לידי כירון, והקנטאור הנבון גידל וחינך את הילד, שנקרא אַכילֵס.
לפריט הקודם
לפריט הבא