מתיתיהו אנטיגונוס, אחרון מלכי בית חשמונאי, בן למשפחת כהנים בחר להטביע סמלים יהודיים מובהקים בתקופה בה נערך מאבק קשה בינו ובין הורדוס כאשר רצה לחזק את האמונה ברוח היהדות.
אנטיגונוס נרצח בידי הורדוס שעלה במקומו לשלטון בתמיכת הרומאים. מטבע מתיתיהו אנטיגונוס יחודי בעיטוריו, הוא מתאר בצידו האחד את המנורה ובצידו השני את שולחן לחם הפנים. בתקופות אחרות (במרד הראשון ובמרד בר כוכבא) לא העזו להציג את סמלי המקדש על מטבעות.
על פני המטבע- שולחן לחם הפנים המספק עדות על מראהו מזמן שהמקדש עדיין היה קיים. השולחן עשוי מלוח הנישא על רגלים, על השולחן ניתן לראות תאור סכמטי של "לחם הפנים", כאן מופיעות רק שש חלות המזכירות בצורתן פיתות, במקדש היו שתים עשרה חלות כנגד שנים עשר שבטי ישראל ומול פני ה'. המשמעות הסמלית של לחם הפנים, חובה דתית לדאוג לעניים למזון ולו גם הבסיסי. לחם הפנים מוזכר במקרא גם בשמות "לחם התמיד" ו "לחם המערכה" (שמות, כה, ל; ויקרא כד, ח).
בגב המטבע – מנורת המקדש, האמן שעיצב את המנורה על גבי המטבע ראה את המנורה במו עיניו, העיצוב אמנם סכמטי ולא מראה את הפרטים המתוארים במקרא, אך הוא ודאי מהימן יותר מכל תאורי המנורות שנעשו עשרות ואף מאות שנים לאחר חורבן המקדש. למנורה שבעה קנים, היא עומדת על רגל שנראית כמשולש עם בסיס רחב. מטבע זה נותן לנו תיאור קדום ביותר של המנורה, 107 שנים לפני שחרב בית שני. המנורה שמשה אך ורק במקדש היהודי, אין כמוה לסמל את היהדות, בניגוד לכלי קודש אחרים שדומיהם שמשו גם בפולחן זר (רימון וקרניים לדוגמא).