המידע על סוֹקְרַטֶס (469-399 לפסה"נ), מקורו בכתבים של בני דורו ותלמידיו. הוא עצמו לא כתב שום ספר. סוקרטס נהג להסתובב במקומות ציבוריים ולהציג לאנשים שאלות כמו: מהו צדק, מהי המידה הטובה, לשמוע את תשובותיהם, להתווכח אִתם, לחשוף לפניהם את טעויותיהם ולהביאם להכרה באי ידיעתם.
בכך ביקש סוקרטס לעורר את האנשים למחשבה עצמית וביקורתית. לגבי סוקרטס הצגת השאלות לאנשים הייתה דרך של למידה, אבל מעשיו עוררו כעס נגדו. בשנת 399 לפסה"נ, כשהיה כבן שבעים, הועמד סוקרטס למשפט באשמת השחתת בני הנוער באתונה ובאשמת עבודת אלים שלא היו מקובלים. בשל האשמות אלה נידון סוקרטס למוות בשתיית רעל.
