לפי המסופר בספר עזרא ז, 26-12 , המלך ארתחשסתא נתן לעזרא הסופר איגרת שבה התיר לו להעלות עמו מבבל תרומות של כספים שנידבו יהודים מבבל וכלי זהב. בנוסף להטבות הכלכליות, העניק המלך ארתחשסתא לעזרא סמכות למנות שופטים שיסייעו לו בהשלטת חוקי התורה, שהוכרו כחוקי המלך. סמכותו של עזרא חלה לפי האיגרת גם על היהודים שישבו מחוץ ליהודה והיא כללה גם הטלת עונש מוות.

יש חוקרים המטילים ספק במהימנות האיגרת בשל ההטבות המפליגות שניתנו בה. חוקרים אחרים סבורים כי היא מסמך מקורי ומהימן המשקף את המדיניות של מלכי פרס כפי שהיא מתבטאת במסמכים אחרים מאותה תקופה. ארתחשסתא הראשון מָלַך בין השנים 464-425 לפסה"נ, תקופה מקבילה לעליית עזרא שהייתה בשנת 458 לפסה"נ.