על פי המסורת הנוצרית נפרד ישו מתלמידיו בסעודת חג הפסח שערך בירושלים. זאת הייתה הסעודה האחרונה של ישו לפני שהוצא להורג בצליבה כדין מורד במלכות.
בשעת הסעודה נתן ישו לכל אחד מתלמידיו חתיכת לחם ובירך על כוס יין. על הלחם אמר שהוא בשרו, ועל היין – שהוא דמו. בטקס זה ביקש ישו להעביר באופן סמלי את דמו ואת בשרו אל תלמידיו על מנת שימשיכו את דרכו. טקס אכילת הלחם ושתיית היין נהפך לאחד הטקסים החשובים ביותר בדת הנוצרית. הסעודה האחרונה של ישו הונצחה בעבודות אמנות שונות. לדוגמה: בשנת 1495 בקירוב הושלם הפרסקו "הסעודה האחרונה" של ליאונרדו דה וינצ'י, וב- 1909 התפרסמה עבודתו של אמיל נולדה – הציור "הסעודה האחרונה".
