בנו של אגריפס ה- 1. כמו אביו, התחנך ברומא. לאחר מות אגריפס ה- 1 סירב קלאודיוס להוריש לאגריפס ה- 2 את נחלת אביו בגלל גילו הצעיר. זמן מה אחר כך מוּנה למושל הבשן וחלק מהגליל.

אגריפס ה- 2 התנגד למרד הגדול וניסה לשכנע את היהודים בעמדתו, אולם נכשל. הוא תמך ללא סיג ברומאים והצטרף עם צבאו אל הכוח הרומי בפיקודו של אספסינוס. העוינות בינו לבין היהודים החלה עוד לפני המרד, כאשר הסתכסך עם חוגי הכהונה הגדולה כשהוסיף קומה לארמונו ויכול היה לצפות משם בנעשה בהר הבית. הכוהנים הגיבו בבניית חומה גבוהה שתמנע מאגריפס ה- 2 לצפות על הלשכה המערבית של המקדש.  איבתו של העם לאגריפס ה- 2 גברה כאשר אחותו בריניקי נישאה לנציב פליכס שכיהן בתקופת הנציבים האחרונים.