בין השנים 115-117 לסה"נ , בימיו של הקיסר טרינוס, פרץ בקהילות היהודיות בתְפוּצוֹת מרד. המרד של היהודים במצרים, בלוב, בקִירֶנֵי, בקפריסין ובמֶסופוטמיה ביטא את השאיפה החזקה לביטול השעבוד לרומא.
גם בארץ ישראל כנראה פרצו מהומות באותו זמן, אך הן היו בהיקף קטן. במקורות היהודיים מכונות המהומות האלה "פוּלְמוּס קִיטוֹס" על שם המצביא הרומי לוסיוס קְוִיֶיטוֹס שנשלח לדכאן. בנוסף לכך יש עדויות בספרות חז"ל כי בתקופה זאת שררה בארץ ישראל אווירה עוינת שהתבטאה במעשי אלימות - גניבה, שוד, ואפילו מעשי רצח. מעשי האלימות כּוּוְנו הן נגד נציגי השלטון הרומי הן נגד תומכיו מקרב היהודים.
