רבן שמעון בן גמליאל עמד בראש המרכז באושה שבגליל בשנים 180-150 לסה"נ. בתקופת נשיאותו נטל חלק בעיצוב המרכז ובחיזוק מעמדו.

רבן שמעון בן גמליאל היה בנו של רבן גמליאל מיבנה, מי שעמד בראש הסנהדרין ביבנה בשנים 80 או 85 עד 115 לסה"נ. לרבן שמעון בן גמליאל מייחסים את הגדרת מעמדו של מוסד הנשיאות ואת דירוג התפקידים בבית המדרש: בראש - נשיא, השני אחריו – אב בית דין, והשלישי - חכם. החכמים התנגדו לצעד זה, ורבי נתן - אב בית הדין, ורבי מאיר – החכם ניסו להדיח את רבן שמעון בן גמליאל מתפקיד הנשיא. בתגובה ביקש רבן שמעון בן גמליאל לסלקם מבית המדרש, ורק לאחר התערבות חכמים נמנע עימות חריף. בהמשך תקופת נשיאותו החל רבן שמעון בן גמליאל לשתף חכמים בקביעת הלכה. כך לדוגמה הסמכות לעבר את השנים היתה רק בסמכותו של נשיא, ואילו בתקופת נשיאותו של רבן שמעון בן גמליאל החלטה זאת הייתה תלויה בהסכמת רוב ציבור החכמים.