קיסר רומא בשנים 161-180 לסה"נ. כבר בגיל 18 מילא תפקיד קונסול והיה מקורב לקיסר אנטוניניוס פיוס, ולכן נחשב יורשו הטבעי.
מרקוס אורליוס היה פילוסוף, ואת רעיונותיו הותיר בחיבורו "הגיגים" שנכתב ביוונית. הוא נהג לומר כי הפילוסופיה היא אמו האמיתית, ותפקידו המדיני כקיסר – אמו החורגת. בימי שלטונו נקלעה האימפריה הרומית לקשיים: מלחמה בפרתים, מגפת דבר קשה, פלישה של שבטים גרמנים לאימפריה.