בתקופה החשמונאית התגבשו בחברה היהודית שלש כיתות - הפרושים, הצדוקים ו
האיסיים. חוקרים רבים מזהים את האיסיים עם כת מדבר יהודה. האיסיים פרשו משאר העם על רקע התנגדותם למינויו של יונתן החשמונאי לכהן גדול. הם חיו ב
קומראן שבמדבר יהודה אך גם בקהילות מחוץ לקומראן. האיסיים עסקו בעיקר בחקלאות ובמלאכה וסדר יומם היה קפדני. במיוחד הקפידו על טבילות לצורך היטהרות.