עמנואל הרומי (1265 בערך – 1335) שימש סופר הקהילה ברומא, עסק בדקדוק הלשון העברית, למד פילוסופיה וקבלה וכתב שירה. עמנואל הרומי היה בקי בשפות רבות ונודע בעיקר בספרו "מחברות עמנואל" שבו נידונים נושאים מחיי המחבר ותקופתו. הספר משקף את החיים בתקופת הרנסאנס.

עמנואל הרומי היה כנראה הראשון שהכניס לשפה העברית את הסונטה, שהייתה צורה מקובלת בשירה האיטלקית בזמנו. הסונטה היא שיר בן 14 שורות הערוכות בארבעה בתים, שניים מהם בני ארבע שורות ושניים בני שלוש שורות. השורות מתחרזות בסדר קבוע.