המשמעות של הציור סימבולית, וכך יש להבין את האלמנטים השונים המרכיבים אותו. צבעי השחור והאדום מבשרי רעות מחד, ומאידך - לאדום יש איכות של זוהר ומלכותיות. הציפור, סמל החופש, היא שחורה בציור זה, והיא כאילו נעה לעבר הצופה בישירוּת המשרה תחושה של איום ובשורות רעות.
מעניין במיוחד דימוי הפרשים על הסוסים. אמנם הציור מזכיר את המסורת של תיאור לוחמים לאחַר מותם מתוך רצון להאדיר את דמותם - כמו פסלו המפורסם של דונטלו, "גאטאמלאטה", שנוצר כדי לשמש כמצבת זיכרון לשר צבא, בדומה לדמותו של יצחק רבין, הרמטכ"ל ומנהיג המדינה. ואולם הציור שלפנינו לא מתאר פרש יחיד אלא כמה פרשים, והפריצה שלהם בדהרה מתוך המשטח השחור הופכת את הדימוי למאיים ומזכירה דווקא את הפגיעות של רבין ואת הכוחות שפגעו בו.
הדמויות אינן מתקופתנו - כלי נשקן הם חץ וקשת. האם האמן רוצה לומר בכך שההיסטוריה מאז ומתמיד הייתה רצופה לחימה ואלימות וכי עולם כמנהגו נוהג?
