החכרת אדמות אום-אל-עלק לאיכרי זכרון-יעקב

חוזה, כתוב צרפתית בכתב-יד, מ-18.1.1914, פרט החכרת אדמות באום-אל-עלק לאיכרים בזכרון-יעקב. (א.צ.מ. 15-5226J).


תרגום החוזה:
"חוזה, בין מר רוזנהק המייצג את יק"א, חיפה, מצד אחד ובין המתיישבים החתומים מטה, מצד שני.

הוסכם כדלהלן:

• סעיף 1: מר רוזנהק מחכיר למתיישבים החתומים למטה לשנה החקלאית 1914-1915 שטח של בערך 1500 דונם, באום-אל-עלק ובריקי, לעיבוד חורף וקיץ, זריעה וקציר.



• סעיף 2: מחירה של ההחכרה הוא 1 פרנק לדונם, שיש לשלם מהגורן, והמתיישבים מתחייבים להשאיר כרב* באותה כמות שקיבלו. הכרב צריך להיות מורכב מלפחות 2/3 שומשום וחומוס. פול לבהמות אינו נחשב לכרב. כל כרב נוסף - ישולם לפי 1 פרנק לשומשום ו-0.75 פרנק לאפונה ודורה.



• סעיף 3: המתיישבים מתחייבים לחרוש השטח כולו המוחכר לפי הרשימה המצורפת. במקרה שאחד המתיישבים יעבד רק את הכרב ויזניח היתר ישלם לכל דונם שעזב 1.25 פרנק. למתיישבים הוסבר לעבד רק המקומות שהראה להם מר רוזנהק או נציגו במקום, שעליהם לחלק את החלקות השונות ולתת לכל אחד בכל קטגוריה את החלקה היחסית.



• סעיף 4: בשביל הוצאות השמירה בשדות והשמירה על הגורן ישלמו מהיבול ויש להחזירן בשלמות לפני הוצאת היבול מהגורן.



• סעיף 5: מכיוון ששטחי הגורן קטנים מדי להכיל את כל היבול של אום-אלעלק, מר רוזנהק יוכל להשתמש בהם ככל שיצטרך בשביל היבולים שלו. אם נשאר מקום נוסף יוכלו המתיישבים להשתמש ויצטרכו להשלים את הגורן על-ידי החלקות החדשות שהם צריכים להכין בעצמם. מר רוזנהק ייקח על עצמו לעקור העצים או השיחים של המקום שצוין למטרה זו.



• סעיף 6: המתיישבים החתומים מצהירים שלא יוכלו להביא שום דרישות בקשר לכרב שישאירו. השאלה הזו מוסדרת לפי סעיף 2. אף אחד לא יוכל להתחיל בקציר לפני שהוסכם, הסכמה משותפת, על המועד המתאים, כדי למנוע נזקים או אבדות אפשריות.



• סעיף 7: למתיישבים שמעבדים את האדמות של אום-אל-עלק ובריקי אין שום זכות לתוצרת אחרת מהאדמה כמו עץ, חציר וכו'. נוסף לכך ישלמו את הכנת השטח בבריקי (חריש קיץ עם מחרשה מספר 6.5 וזוג פרידות) 1 פרנק לדונם, נוסף למחיר ההחכרה הרגיל. השטח שקיבל הכנה יפה כזאת יישמר על-ידי מר רוזנהק.



• סעיף 8: המתיישבים החתומים למטה מתחייבים לא לזנוח את השטחים שלהם בבורג' ובמרח' ויצטרכו על חשבונם לשלם את כל הנזקים שיכולים לנבוע עם הזנחת השטחים שלהם במקומות אלה.

ג'יל (יואל) רוזנהק, 1940-1870
אגרונום, יליד פריס, שהיה פקידו של הברון רוטשילד
בארץ ישראל למן 1893. הוא ניהל את עבודות יק"א בגליל
התחתון תקופה מסוימת ולאחר מלחמת העולם הראשונה
עמד בראש משרד יק"א (ואח"כ פיק"א) בחיפה עד שנת
1930. בתוקף תפקידיו היה הממונה הישיר, מטעם יק"א,
על ענייני השומרון, ושוני-אום אל עלק בתוכם.

מתברר שאדמות אום-אל-עלק פוצלו לשלושה שימושים – כ-1500 דונם הוחכרו לאיכרים, כ-2000 דונם עובדו במרוכז על-ידי קבוצת פועלים וכ-7500 דונם לא עובדו (ביצות, חורשות, סלעים). היבול שנצפה היה כנראה גדול ורוכז בגורן באום-אלעלק ולא בשוני בשל הקרבה לזכרון-יעקב. כנראה זו גם הסיבה שכאן הוצבו השומרים על-ידי יק"א. שטח הגורן באום-אל-עלק עצמה לפי המפות היה כ-40 דונם! גם אם לא כולו שימש בפועל לאיחסון גרעינים הרי הממדים מעידים על היקף היבולים. ליד שוני צוין שטח גרנות קטן הרבה יותר.

לחוזה צורפו חתימות האיכרים ושני מסמכים נוספים: רשימת השטחים שהוחכרו לכל מתיישב עם חתימות 14 מתיישבים וטבלה מ-3.12.1914 המפרטת את השטחים לסוגיהם שקיבל כל מתיישב ומצב התחיבויותיו. הטבלה סיכמה את ההחכרות לעונת 1914-1913 (18 איכרים) ואת התכנית לעונת 1915-1914 (13 איכרים). על-פי תכנם ופרטיהם אין ספק שהם קשורים אמנם לחוזה החכירה עצמו.

* כרב - שדה שנזרע בגידול משביח קרקע (שומשום, חימצה, קיטניות) או שלא נזרע כלל ורק נחרש לשיפור פוריותו.