דיווחי עיתונות הפועלים על קבוצות שוני

כבר נזכרה הידיעה על קיום 12 פועלים לצד קבוצת בני זכרון וניתן להסיק שבתחילת יוני 1914 כבר היו בשוני פועלי העליה השניה ואף עלו במספרם על "הגדעונים". "האחדות" הזכיר גם הוא את שוני באותו זמן וכתב: "זה כחצי שנה שהכפר הזה הסמוך לזכרון-יעקב עבר לידי יהודים. עכשיו עובדים פה 25 פועלים מהם 10 מבני זכרון-יעקב שרובם שייכים לאגודת "הגדעונים" הידועה. יתר הפועלים הזרים סובלים מאוד מהגדעונים..." ("האחדות", 26.6.1914). הודגשו העימותים בין הפועלים לזכרונים וניתנה תמונה דרמטית על פעולותיהם והסתתם של אהרון אהרונסון ואבשלום פיינברג ("המטורף" - לפי "האחדות") כנגד הפועלים. בשל הלחץ נאלצו הפועלים לצאת מהמטבח המשותף שהתקיים בשוני וכתוצאה מכך הוקם מטבח פועלים משותף בזכרון-יעקב. ("האחדות", 1.11.1914).

דיווחי "הפועל הצעיר" היו ענייניים יותר. בינואר 1915 נכתב על כ-150 פועלים הנמצאים בזכרון ובנותיה, כולל שוני. על מצבם נאמר: "הפועלים עובדים בתנאים לא רעים ביותר. עם התחלת המשבר (פרוץ המלחמה) ייסדו בזכרון-יעקב מטבח, המתקיים עד עכשיו ומקל בהרבה את תנאי הקיום של הפועלים. את שכר עבודתם מקבלים הפועלים גם בכסף וגם בצורני אוכל" (הפועל הצעיר, 1.1.1915). באפריל ירד מספר הפועלים והוא נתחלק כך: בזכרון אצל איכרים 5-6 ואצל בעלי-מלאכה 3-6. בשפיה ובת-שלמה - 8. קבוצת פועלים אצל לנגה, ב"חצר כרמל", כולל משפחות ועולים חדשים. בעבודות יק"א בפרדס נזלה – כ-35-40 תימנים ובשוני - קבוצה של 12 פועלים.

על שוני נכתב:
"בשנה זו נוצרה 'הקבוצה החקלאית' בחוות שוני ונעשתה התחלה לסלילת הכביש בין המושבות זכרון-יעקב וחדרה על-ידי הקבוצה הסוללת". על הקבוצה הראשונה, החקלאית, נאמר: "מורכבת משניים עשר חברים - עשרה אשכנזים ושני תימנים. היא מעבדת על אחריותה כ-2000 דונם מאדמת שוני. הפקידות מתייחסת אל הנסיון הזה בתשומת לב מרובה. מהלך העבודה עד עכשיו משביע רצון ויש תקווה להצלחת השנה. מלבד החברים עבדו בקבוצה במשך החורף כ-5-6 פועלים ולעונת הקיץ בטח יוכפל מספרם." (הפועל הצעיר, 2.6.1915).

על עבודת "הקבוצה הסוללת" סופר שהתחילה בתחילת החורף בהיקף רחב אך אחר-כך צומצמה העבודה והועסקו רק 7-8 פועלים "שדירתם ומטבחם היו מסודרים להם בשוני. כשנגמרה העבודה נתפזרה הקבוצה..." לפנינו ידיעה התואמת את הידוע מחוזי יק"א ומדגישה את חשיבות הנסיון של הקבוצה החקלאית בעיני יק"א.

ב"הפועל הצעיר" נכללה גם ידיעה על מקבלי הלוואות מ"וועד העזרה האמריקאית". ביניהם נמנית "קבוצת הפועלים החקלאיים בשוני" שקיבלה 300 פרנק (הפועל הצעיר, 2.6.1915). בנוסף לחשיבות עצם איזכור הקבוצה החקלאית בשוני יש עניין בידיעה, שכן בראש הוועדה לשומרון ולגליל במסגרת העזרה האמריקאית עמד דווקא אהרון אהרונסון!

הידיעה האחרונה אודות שוני ב"הפועל הצעיר" עד לסיום מלחה"ע היא משנת 1916:
"בשוני קיימת קבוצת פועלים זו השנה השניה ולא בלי הצלחה, אף-על-פי שגם בה חלו חילופי-גברא. כאן ביחוד יש לציין את העובדה המשמחת של נצחון הקבוצה והעבודה העברית בכלל. פקיד יק"א בזכרון-יעקב, אשר תחת ידו נמצאת אחוזת שוני (רפאל כהן), הושיב שם לפני כשלוש שנים קבוצה של בני איכרים זכרוניים, אשר לידם נמסר עיבוד האחוזה. אף-על-פי שגם מנהל מונה מטעם הפקידות, בכל זאת חופש רב ניתן לקבוצה בפעולותיה. צריך היה לקוות, שחומר זה המצויד בתנאים טובים ובנסיון רב בעבודה ישיג תוצאות טובות, אך עד מהרה הוכח שהחשבון היה מוטעה: אחד אחד עזבו את מקומם. בא-כוח הפקידות הצטרך לקחת הכול בידיו ולקבל פועלים אשר ימשיכו את העבודה. בראשית שנת תרע"ה (1915/1914) מסרה הפקידות את כל המשק לידי קבוצת פועלים שהסתדרה לתכלית זו. הפקיד שאיננו חשוד בנטייה יתירה לפועלים עבריים, לא מצא דרך נאה יותר כדי ליישב ולעבד את החוזה בהצלחה, מאשר למסור את המשק לידי קבוצה ועל אחריותה. אכן, הגבלות ידועות הותנו לקבוצה בפעולותיה, היחסים שבינה ובין הפקיד אינם נקיים לגמרי מצל של השתעבדות וריח של יחסי פקידות לנתיניה נודף לפעמים מהם, אך בהמשך הזמן חלה הטבה גם בנידון זה. תוצאות השנה הראשונה הוכיחו לפקיד שלא טעה בחשבונו וברצון מסר את העבודה גם להבא לידי הקבוצה. החיים בשנת המשבר היו מסודרים היטב לפי הערך, כמו בשאר הקבוצות, והיו מצוידים בכל." (שורר, שוחט, תרצ"ה).

לפי שצמן היו רוב חברי הקבוצה עולים מרוסיה ואיתם גם שתי חברות שהאחת באה ממרחביה. הוא ציין השכלולים שהכניסו במשק, כמו זריעה במכונה, אך ציין שנאלצו להתפרק בשל נסיבות המלחמה והאדמה הוחכרה לאיכרים מזכרון-יעקב. (עבר הדני, 1953).


לעמוד הקודם