את הפליטים והמהגרים שאל אדלר מה הם לקחו ומה הם השאירו מאחור.
רחמה חיה במחנה הפליטים דהיישה. יש לה 9 ילדים והיא בעלת חנות קטנה.
רחמה מוסא איסה, מחנה הפליטים דהיישה:
"אני מרוויחה שקל אחד לשעה, אני עובדת רק כדי להעביר את הזמן. אינני יודעת מתי בדיוק נולדתי. אני בערך בת שישים. נולדתי באג'ור, כפר באזור ירושלים. כשהייתי בת שמונה, התארסתי לגבר. הייתי ילדה צעירה ולא הבנתי את זה. שמחתי מאוד, והתחלתי לקפוץ ולמחוא כפיים עד שנפלתי על הרצפה. כאשר היהודים החלו לירות על הכפר ברחנו. לא לקחנו איתנו דבר. אמי אמרה לי שנחזור לכפר בעוד שבוע. הוריו של בעלי חזרו אחרי כמה ימים כדי לקחת כמה דברים ונהרגו. אני לא זוכרת מה היה בתוך הבית אבל אם היתה לי הזדמנות היום, הייתי לוקחת חופן אדמה מהכפר כדי לזכור את ריחו. חלומי היחיד הוא להבטיח את עתידם של ילדיי, ושהם יינשאו ויזכו לשלווה."
