| מאגר מידע |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הַיָּרֵחַ מַשְׁגִּיחַ מֵעָל, עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, אוֹר יָרֵחַ, הַחֲזֵק מַעֲמָד, עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, וּבַלַּיְלָה תָּקְפוּ שׁוֹדְדִים עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, בַּיָּרֵחַ דְּמוּתָהּ שֶׁל אִמִּי עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, השיר מספר על קשיי העלייה של יהודי אתיופיה למדינת ישראל. "מבצע משה", המבצע הראשון בו הגיעו עולים רבים מאתיופיה לישראל, טמן בחובו קשיים בלתי נתפסים – כיוון שנאסר על היהודים לצאת מאתיופיה, היו הורים שנאלצו לשלוח את ילדיהם למסע ונשארו באתיופיה. אלה שיצאו למסע, מבוגרים וילדים, נאלצו לעבור דרך קשה ומלאה סכנות. רבים מהעולים מתו בדרך הארוכה. בשיר מתוארים קשיי המסע: הקשיים הפיזיים בהליכה האינסופית (הַמִּדְבָּר לא נִגְמָר), הסכנות שארבו בדרך (וּבַלַּיְלָה תָּקְפוּ שׁוֹדְדִים), והקושי הנורא מכל – חוסר ההכרה ביהדותם של העולים על ידי הממסד הרבני (לוּ הָיְתָה לְצִדִּי, הִיא הָיְתָה יְכוֹלָה / לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי).
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
