בהיסטוריגרפיה הציונית מושרשת תדמיתה של "ברית-שלום" כאגודה ארץ-ישראלית אשר התארגנה בשנת 1925. אגודת "ברית שלום" תבעה לכרוך את ההגשמה הציונית במאמץ להגיע להסכמה עם הערבים על בסיס התכנית למדינה דו-לאומית, כלומר, על ידי נכונות ציונית לוותר על התביעה הבלעדית על כל ארץ-ישראל. חוקרה היחיד של "ברית שלום", אהרון קידר1 עומד על כך שבין מייסדיה וחבריה בלטו אינטלקטואלים יוצאי מרכז אירופה בכלל, וגרמניה בפרט (בראשם ארתור רופין, הוגו ברגמן, גיאורג לנדאואר, גרשם ואשה שלום, שמואל סמבורסקי וארנסט עקיבא סימון), ומנסה להסביר את נטייתו של חוג אנשים זה ל"ברית-שלום". קידר גם עומד על התהודה הרבה שהייתה לאגודה זו בגרמניה. בעקבות ליכטהיים2 הוא מייחס תהודה זו בעיקר להשפעתו של רוברט ולטש. ולטש היה איש הקשר של האגודה בגרמניה ועורך יודישה רונדשאו (Juedishe Rundschau), ביטאונם של ציוני גרמניה, שנהנה מיוקרה רבה הודות לאמינותו ולרמתו הגבוהה.
אולם, דומה שיש מקום להארה נוספת של מהות הקשר בין אגודת "ברית-שלום" לבין ציונות גרמניה, המתאפשרת לאור מחקר הציונות הגרמנית. מזווית-ראייה זו ניתן ללמוד על חלקה של הציונות הגרמנית בהתהוותם, התפתחותם והפעלתם של הרעיון הדו-לאומי ושל קבוצת "ברית-שלום" במסגרת התנועה הציונית מחד-גיסא, ועל המעמד והתוקף שהיו להשקפה זו ולנושאיה בתנועה הציונית הגרמנית מאידך-גיסא. בחינת צדדים אלה של תולדות "ברית-שלום" מאפשרת להצביע על הגורמים והעיתוי להקמת האגודה, מסבירה את פשר היוקרה שהייתה לה בתנועה הציונית למרות מיעוט חבריה, ומאירה את הציונות הוייצמנית באור יחסיה עם "ברית-שלום". מאמר זה יתמקד בחלקה של ציונות גרמניה בהתהוותה וראשית צעדיה של "ברית-שלום", ויאיר את בסיס הקשר המהותי שבין וייצמן לבין ציוני גרמניה ולבין "ברית-שלום".
לחלקים נוספים של המאמר:
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום" (פריט זה)
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית שלום": שורשיה של התיזה הדו-לאומית בתנועה הציונית
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום": הציונות הגרמנית כזירה לגיבוש הרעיון הדו-לאומי 1921-1920
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית- שלום": הרקע להקמתה של "ברית-שלום"
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום": התכנית למדינה דו-לאומית כחלק מן ההיערכות נגד הרוויזיוניזם
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום": הקונגרס הציוני הי"ד והקמת "ברית-שלום"
ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום": צעדים ראשונים
הערות שוליים:
* מאמר זה הוצג בסמינר המחלקתי של המכון ליהדות זמננו במאי 1986. אני מודה לכל חברי במכון על הערותיהם המועילות.
- א' קידר, לתולדותיה של "ברית שלום" בשנים 1928-1925, בתוך: פרקי מחקר בתולדות הציונות, ירושלים תשל"ו, עמ' 285-224 [להלן: קידר, לתולדותיה]; א' קידר, להשקפותיה של "ברית שלום", בתוך: ב"צ יהושוע וא' קידר (עורכים), אידיאולוגיה ומדיניות ציונית, ירושלים תשל"ח, עמ' 11-97 [להלן: קידר, להשקפותיה].
- ר' ליכטהיים, תולדות הציונות בגרמניה, ירושלים 1951 [להלן: ליכטהיים].
