כבר ב-1911 העלה פריץ אברהם, בביטאון "אגודת המתעמלים היהודית", את הרעיון לקיים מעין משחקים אולימפיים יהודיים. אך המאיץ העיקרי למימושו של הרעיון היה יוסף יקותיאלי, ממנהיגיה הבולטים של מכבי ארץ-ישראל. הוא הציע לקיים "מכביאדה" בשנת 1932, במלאת 1800 שנה למרד בר-כוכבא.

על פי יוסף יקותיאלי, היו למכבייה כמה מטרות:

• • להציג לפני העולם את תרבות הגוף היהודית המתפתחת.
• • לגרום לבני-נוער מהגולה להכיר את ארץ-ישראל ובכך להבליט את מרכזיותה בעולם היהודי.
• • להדגיש את הסולידאריות (השיתוף) היהודית.
• • לחזק ולטפח את תנועת המכבי.

המכבייה הראשונה נפתחה ב- 28.3.32, בנשף תרבותי חגיגי בבית העם בתל אביב בהשתתפות אנשי ציבור רבים וביניהם ראש עיריית תל אביב דאז, מאיר דיזנגוף, נציג הסוכנות חיים ארלוזורוב, והנרייטה סאלד נציגת הוועד הלאומי. בתוכנית האמנותית הופיעו בין היתר תיאטראות "האהל", "הבימה" והאנסמבל "הקאמרי" ביצירות "מקראיות" ("ירמיהו", "אמנון ותמר", "שמשון ודלילה"), כביטוי של עבריות מתחדשת. למחרת נערך מצעד הפתיחה מגימנסיה הרצלייה ועד לאצטדיון, מצעד שהוביל מאיר דיזנגוף כשהוא רכוב על גב סוס לבן.

במכבייה השתתפו 390 ספורטאים יהודים שהגיעו מאוסטריה, בריטניה, ארצות-הברית, דניה, גרמניה, יוגוסלביה, יוון, לטבייה, מצרים, סוריה, לבנון, פולין, צ'כוסלובקיה, רומניה, שוויץ, בולגריה וצרפת. ענפי הספורט שבהם נערכו התחרויות היו: אתלטיקה-קלה, שחייה, התעמלות, אגרוף והיאבקות וכן תחרויות בכדורגל, כדור-מים, סייף, טניס והוקי.(בכדור-יד הופיעה קבוצה אורחת אחת מגרמניה). במקביל נערכו גם תחרויות נוער בין בתי הספר בארץ ישראל. בדירוג הכללי זכו יהודי פולין במקום הראשון ולאחריהם ספורטאים מאוסטריה ומארה"ב. נבחרת ארץ ישראל זכתה בניצחון אחד בלבד (הסייפת אושרה שרר).

במשך 73 שנותיה (עד למכבייה ב-2005) אירחה המכבייה כמה מהספורטאים הגדולים בתולדות העם היהודי, שהביאו הרבה כבוד גם בזירה הבינלאומית. הנה כמה שמות בולטים: דני שייס וארני גרינפלד (כדורסל).

דני שייס, מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים (שאימן גם את נבחרת ישראל למכבייה), כיכב ב-NBA בשנות ה-80 וה-90. הוא כיכב כרכז דנבר, מילווקי ולוס אנג'לס לייקרס. גרינפלד, כיום הוא המנהל המקצועי של ניו יורק ניקס, שיחק במכבייה בשנות ה-70 והיה חבר נבחרת ארה"ב לאולימפיאדה לפני הקריירה המקצוענית שלו בשנות ה- 80, שכללה בין היתר את וושינגטון ופניקס.

מיץ' גיילורד (התעמלות). המתעמל האמריקאי היהודי הוביל את נבחרתו לזהב באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, בהיותו בן 23 בלבד. הוא המתעמל האמריקאי הראשון שזכה לציון המושלם - 10. בנוסף, זכה במדליית כסף ובשתי מדליות ארד באותם המשחקים. גיילורד נחשב בתחילת שנות ה-80 למתעמל הטוב בעולם. ב-1981 הגיע לארץ כדי ליטול חלק במשחקי המכביה ה-11, במהלכם זכה ב-6 מתוך 7 מדליות זהב אפשריות (במדליית הזהב האחרונה זכה אחיו, צ'אק).

מארק ספיץ (שחייה). נולד ב-1950 בקליפורניה. ב-1965 כיכב במכבייה עם 4 מדליות זהב ובאולימפיאדת מכסיקו זכה בשתי מדליות אישיות (כסף ב-100 מטר פרפר וארד ב-100 מטר חופשי) ופעמיים בזהב במשחי שליחים. באולימפיאדת מינכן 1972 הדהים ספיץ את עולם הספורט עם שבע מדליות זהב ושבעה שיאי עולם.

טל ברודי (כדורסל). נולד ב-1943 בארה"ב ועלה לארץ ב-1966 בעקבות השתתפותו במכבייה. בקיץ 1965 היה חבר בקבוצת הכדורסל של משלחת ארה"ב למכביה ואף זכה עמה במדליית הזהב בתחרויות. לאחר שנכשל ניסיונו להצטרף לקבוצת ה-NBA, הצטרף למכבי תל אביב ובסיועו השיגה הקבוצה את הגביע האירופי הראשון שלה ב-1977. ברודי ומכבי זכו ביחד גם ב-10 אליפויות וב-5 גביעי המדינה. בנבחרת ישראל הופיע ברודי ב-78 משחקים, בהם קלע 1,219 נקודות, ואף היה שותף לזכייה במדליית הזהב במשחקי אסיה, טהראן 1974. במדי נבחרת ארה''ב הוא הופיע 50 פעמים, והיה למעשה השחקן הראשון והיחיד מסוגו שייצג 2 נבחרות לאומיות. ברודי זכה להוקרה מהמדינה גם כשקיבל ב-1979 את פרס ישראל.