האדמה שהייתה בבעלות משפחת טואני מביירות נקנתה על ידי ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי מגרמניה, היינריך כהן, בנקאי ידוע מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד. הם הקימו חברה בשם "נהריה- משקים זעירים בע"מ". אשר שמה לה למטרה לגייס כספים לרכישת קרקעות נוספות. החברה התחייבה למכור שטחים שרכשה למתיישבים החדשים ולדאוג לאספקת מים.
ב- 10.2.35 התיישבו 2 משפחות ראשונות על שטח של 450 דונם בדרום הישוב והוקמה חווה חקלאית, אשר במסגרתה הן קבלו הכשרה. במרכז הישוב נחפרה באר מים ובסמוך נבנה מגדל המים שהפך לסמל הישוב.
בשנות ה- 50 קלטה נהריה עולים מרומניה, פולין, פרס, תימן, ועירק ובשנות ה-60, נקלטו בעיר עולים רבים ממרוקו. ב- 1 באפריל 1961, הוכרזה נהריה כעיר.