תולדות חיים

היסטוריון, רב וחוקר מקרא, נולד וגדל באיטליה. את השכלתו הגבוהה רכש קאסוטו באוניברסיטת פִירֶנְצֶה ובבית המדרש לרבנים שהיה בעיר. הוא הוסמך לרבנות, לימד בבית המדרש לרבנים, ואחר כך גם ניהל אותו ושימש כרב העיר פירנצה. בשנת 1925 התפטר מן הרבנות והחל את הקריירה האקדמית שלו כפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. בשנת 1933 עבר ללמד באוניברסיטת רומא, ובאותה תקופה גם עסק בקטלוגם של כתבי היד היהודיים שבספריית הוותיקן.
כהיסטוריון של יהודי איטליה פרסם קאסוטו סדרת מאמרים על תולדות יהודי איטליה. ספרו על היהודים בפירנצה בתקופת הרנסנס, שהתפרסם באיטליה בשנת 1918, תורגם לעברית בשנת תשכ"ה-1965.
בשנת 1939 עלה ארצה והתמנה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת עבודתו בחקר המקרא פרסם, בין השאר, את פירושיו לספר בראשית ולספר שמות, ושימש גם כעורך האנציקלופדיה המקראית.
פרופ' קאסוטו היה האחרון שזכה לראות את כתר ארם צובה* בשלמותו לפני השריפה בבית הכנסת הקדמון בחאלב.

* כתר ארם צובה: לדעת חוקרים ואנשי מקרא רבים - זהו כתב היד המדויק, המושלם והמקודש ביותר של התנ"ך, הן מבחינת הטקסט המקראי הן מבחינת הניקוד, הטעמים והמסורה. מעשה ידיו של גדול בעלי המסורה, אהרן בן-אשר. נקרא בקיצור - הכתר.



 

קאסוטו - וכתר ארם צובה

בחודש דצמבר 1943 יצא הפרופ' קאסוטו מירושלים לחאלב. מטרת נסיעתו הייתה לעיין בצורה דקדקנית בכתר, שהיה בעל חשיבות עצומה לכל חוקר מקרא. ראשי קהילת ארם צובה קיבלו את הפרופ' קאסוטו בלבביות רבה, אך גם בחשדנות מסוימת, בגלל ניסיון העבר עם חוקרים מן המערב, שהפרו את אמון הקהילה וצילמו בסתר את הכתר. משום כך העמידו ראשי הקהילה שומרים ששהו עם הפרופ' קאסוטו בשעות שבהן קרא בכתר, וגם בדקו לוודא שהוא אינו מסתיר מצלמה...

פרופ' קאסוטו זכה לעיין בכתר בחאלב רק למשך כמה ימים - וגם זה היה הישג גדול: תחילה הסכימו ראשי הקהילה לתת לו רשות להציץ בכתר למשך רבע שעה בלבד! רק אחרי משא ומתן שארך שבוע שלם, ואחרי שהסביר להם את חשיבותו של מפעל המקרא והוכיח להם שהתורה לא ניתנה כדי שתהיה מונחת כאבן שאין לה הופכין - נתנו לו רשות לשבת לקרוא בספר (בליווי שני שומרים).

במהלך ביקורו בחאלב ניהל הפרופ' קאסוטו יומן ובו תיאר את רשמיו מן הכתר. וכך כתב בין השאר ב-12 בדצמבר 1943:
"הכתר נמצא בתוך קופסה של עץ מכוסה עור אדום... הספר נשחת מפני הרטיבות, במיוחד בזווית התחתונה... בדפים הנוספים בתחילה ובסוף - ציורים בזהב ובצבעים... המסורה רשומה כמקובל: המסורה הקטנה בשוליים הצדדיים ובין הטורים. המסורה הגדולה בשוליים העליונים והתחתונים... כתב היד לא נשתמר במצב טוב כל-כך... יש לפחות מספר עמודים שניזוקו בשל לחות, ולפחות מספר עמודים שמהם נעלמה הדיו כמעט לגמרי במקומות רבים... הכריכה הרוסה לגמרי, עמודים מלוכלכים אחדים תלושים."
© אמנון שמוֹש, הכתר, הוצאת מכון בן-צבי, תשמ"ז-1987, עמ' 104, 171.

פרופ' קאסוטו הספיק לתעד פרטים רבים על הכתר ואף להעתיק את הקולופון שלו. הוא היה החוקר האחרון שזכה לראות את הכתר בשלמותו לפני השריפה בבית הכנסת הקדמון בשנת תש"ח-1947.

פרופ' קאסוטו לא הגיע למסקנה חד משמעית שאכן זה הכתר שעליו הסתמך רמב"ם - ולכן האוניברסיטה העברית חדלה ממאמציה. מאוחר יותר הסתבר שהכתר הוא אכן כתב היד שעליו הסתמך רמב"ם - אבל אז היה מאוחר מדי…


כדאי לקרוא על כתר ארם צובה בחאלב.