בית בונם (היום סניף בנק לאומי)
רחוב רמב"ן 21, פינת ארלוזרוב
(כדאי לצפות על הבניין ממרפסת המרכול שממול)

בית זה נחשב לאחת הדוגמאות היפות והחשובות ביותר של הבנייה בסגנון הבינלאומי בארץ. אולם שינויים שונים שנעשו בו על-ידי בנק לאומי, בעל הבניין מאז שנות החמישים, פגמו בשיווי המשקל העדין שאפיין את הבית המקורי. כדי להבין את ייחודו של הבית מומלץ לעיין בתמונת הבניין המקורי (למטה).

הבניין תוכנן על-ידי האדריכל והצייר ליאופולד קרקאור (1954-1890) בשנת 1935 עבור ד"ר פאול בונם, רופא נשים עשיר מיוצאי גרמניה. קרקאור למד ארכיטקטורה בווינה והושפע מאוד מן הזרמים המודרניים באמנות ובארכיטקטורה האירופית. תעודה, שניתנה על-ידי ראש בית הספר לארכיטקטורה של האקדמיה לאמנויות בווינה, מעידה ש"הוא מצוי אצל כל השאיפות החדשות בארכיטקטורה ועומד בדרישות הביקורת הקפדנית ביותר".⁴ הבניין ה"חשוף" וה"פונקציונלי" שלפנינו (ללא קישוטים והצטעצעות מיותרת), שבירת המסה של הבניין לגושים קובייתיים ה"משחקים" זה עם זה, והקווים הפשוטים והנקיים שבהם מעוצב הבניין – מעידים על השפעות הסגנון הבינלאומי המודרני.

להשפעות מודרניות אלה ניתוספה התבוננות מעמיקה במבנה הכפר הערבי ובתיו. הכפרים הערביים בהרי יהודה דוגמת אבו ע'וש וליפתא נראו לקרקואר כ"מין התגשמות טבעית של אותם עקרונות מודרניים",⁵ והוא שאל כמה מאפיינים של הבנייה הערבית והלבישם בלבוש מודרני. כך למשל, בדומה לבתי הכפר הערבי, מדורג הבניין בהתאמה למדרון של רחוב ארלוזורוב: הגוש הגבוה ביותר של הבניין בנוי במקום הגבוה ביותר במגרש, ושני הגושים – הבנויים משני צדדים – בנויים בדירוג "שבור". משחק הגושים נועד לאפשר בניית חדרים רבים ככל האפשר בכיוון צפון-דרום.⁶

מרפסות הבניין כוללות אלמנט מודרני מובהק כמו גגוני הבטון, המצילים על המרפסות. אולם סבכות העץ שעל המרפסות הפינתיות מזכירות את סבכות ה"מושרביה" הנפוצות בבנייה הערבית והמאפשרות לאישה המוסלמית לראות בלי להיראות.⁷ כאן, ברחביה, נועדה הסבכה לשמור על הפרטיות של היושבים במרפסת שיכלו לשחק שחמט בשקט בלי להזדקק לעצות השכן ממול...

דוגמה נוספת לאלמנט מזרחי בלבוש מודרני הוא ה"פאטיו" בפינה הצפון-מערבית של המבנה (שנאטם על-ידי הבנק). חצר פנימית זו אופיינית לבנייה הים-תיכונית, אך במקרה זה היא יוצרת שילוב בין הפנים והחוץ של הבניין בהתאם לעקרונות הסגנון הבינלאומי. גם הגדר החיצונית של הבניין, הבנויה לאורך רחוב ארלוזורוב (שנהרסה בינתיים), מדורגת ובנויה בהתאם לשיפוע של הרחוב. הגן מתחלק למפלסים ריבועיים בהתאמה לגדר, כך שהבית על גדרותיו וגניו מהווים מקשה אחת בה משולבים הסביבה ההיקפית עם פנים הבית.

מקומם של פתחי החלונות והדלתות נקבע על פי שיקולים של תאורה ואוורור מירביים. חלוקתם בשטח קירות הבניין הבנוי בטון וטיח יוצרים שיווי משקל הרמוני. סגירת חלונות הפאטיו על-ידי הבנק, והצמחייה הסבוכה שנשתלה בחזיתו, המסתירה חלק מן הפתחים, פגשה קשות בשיווי משקל זה. "למרות כל זאת", מסכם דוד קרויאנקר, "בניין זה הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות למיקום מוצלח ולאיזון. נכון בין גושי הבית אשר ניחן בזהות ייחודית שונה הבולטת יתר על המידה משאר הבתים בסביבה... חבל שדווקא בנק לאומי שבשמו הקודם 'בנק אנגלו-פלסטינה' נעזר באדריכל ידוע כאריק מנדלסון לבניית בניינו הראשי ברחוב יפו, הוכיח חוסר רגישות לחשיבותו הארכיטקטונית של בניין זה".⁸ בראשית 1994 אף ביקש הבנק להוסיף לבית קומה נוספת.⁹

קרקואר, שהתגורר ברחביה, תכנן עוד שני בתים בשכונה שלא נבנו: בית לקולונל קיש, מראשי התנועה הציונית, באזור מלון המלכים של היום; ו"בית הפועלים" במגרש מעונות עובדים א'. קרבתו הגדולה לתנועה הקיבוצית באה לידי ביטוי בשורה של חדרי אוכל ובתי ילדים שתכנן בבית אלפא, תל יוסף ודגניה. בנוסף לפעילותו כאדריכל היה קרקאור גם צייר מחונן שהתעמק בציור טרשים, קוצים ועצי זית בנוף הרי יהודה. הוא נמנה עם החבורה הנבחרת של אנשי הרוח שהיו מתכנסים מדי פעם בבתי הקפה של רחביה. בין ידידיו היו הסופר שלמה צמח, המשורר אברהם בן יצחק (ד"ר סונה) וגם המשוררת אלזה לסקר-שילר.¹⁰ רחוב ארלוזורוב, בו נמצא בית בונם, נקרא בשם זה ביום השנה הראשון להירצחו של חיים ארלוזורוב ביוני 1934. ארלוזורוב, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות, עבר להתגורר בשכונה באפריל 1931. בביתו היו מתכנסים לפגישות תה ושיחות לתוך הלילה פקידים וקצינים בריטים, אנשי רוח יהודים ומנהיגי היישוב.¹¹

לחלקים נוספים של המאמר:
בית בונם (פריט זה)
ריכרד קאופמן ורעיון "עיר הגנים"
שנות השלושים ה"יקים" באים!