ברובע קז'ימייז' שבקרקוב נשתמר עד היום האזור העירוני ששימש משלהי המאה ה- 14 עד לאמצע המאה ה- 19 את השכונה (ולימים – 'העיר') היהודית. שכונה זו היתה תחום המגורים הבלבדי, תחילה של יהודי קז'ימייז' עצמה, ולמן שלהי המאה ה- 15 של יהודי קרקוב בכלל.

החשובים במרכיביו של אזור זה היו בתי הכנסת העתיקים – בית הכנסת 'הישן', בית הכנסת רמ"א (או 'החדש'), בית הכנסת 'הגבוה', בית הכנסת של פופר, בית הכנסת של ר' אייזק, בית הכנסת 'קופה', ולימים גם בית הכנסת 'המתקדם' (טמפל), וכמן כן בית העלמין העתיק, הסמוך לבית הכנסת רמ"א.

בתקופת השואה נפגעו בתי הכנסת בצורה קשה, אך הם נותרו על כנם, וכך הם מוסיפים להוות עדות להיסטוריה הארוכה והעשירה של יהודי קרקוב ומרכיב בר-קיימא במורשת התרבותית הרבגונית של העיר.

הניסיון לשחזר את תולדות בתי הכנסת של קרקוב (פרט, אולי, לבית הכנסת 'המתקדם' שנבנה בשנת 1862) נתקבל בבעיית מיעוט המקורות המוקדמים למאה ה- 19. הידיעות הבסיסיות על בתי הכנסת של קז'ימייז' עובדו עוד קודם למלחמת העולם השנייה במחקריו של היסטוריון הנודע, מאיר בלבן.¹ מצע הידיעות הורחב במקצת בשנים האחרונות, הודות למחקריו של בוגוסלב קראסנובולסקי על תולדותיה ותכנונה המרחבי של קז'ימייז'² ושל שכונת היהודים שבתוכה.³ המקור החשוב ביותר לחקר אדריכלות בתי הכנסת הוא החומר התכנוני מן המאות ה- 19 וה- 20, השמור בארכיון הבנייה העירונית בקרקוב.⁴

בתי הכנסת של קרקוב שימשו בעבר נושא לחקירות אדריכליות שיטתיות בהיקף מצומצם בלבד. בשנות השישים של המאה ה- 19 התעניין בבית הכנסת 'הישן' חוקר תולדות האמנות, ולדיסלב לושצ'קייוויץ'.⁵ למדידות שהוא ביצע בבניין נודע ערך רב גם כיום. האדריכלות הנהדרת של בית הכנסת על שם ר' אייזיק ר' יעקל'ס נודעה הודות לתיאור, לרישומים ולתצלומי הפנים שפרסם אלפרד גרוטה.⁶ גם ה'מדריכים' שפרסמו בשנות השלושים, בתקופה שבין שתי המלחמות, מאיר בלבן⁷ ויהושע (אוזיאש) מאהלר⁸ מכילים תיאורים רבי ערך של כל בתי הכנסת העתיקים. לתיאורים הללו נודעת היום חשיבות רבה בשל ההרס הנרחב של בתי הכנסת בתקופת השואה, ולנוכח השינויים הרבים שנעשו במבנים אלה במהלך עבודות השחזור והשיקום, אשר התנהלו בהם בשנים שלאחר המלחמה ובעיקר בשנים האחרונות.⁹

לחלקים נוספים של המאמר:
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב (פריט זה)
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הישן' (ה'אלטשול')
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת רמ"א
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הגבוה'
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של וולף פופר
בתי הכנסת העתיקים של קרקוב : בית הכנסת של ר' אייזיק ר' יעקל'ס
בתי הכנסת העתיקים של קרקוב : בית הכנסת 'קופה'

הערות שוליים: 

1. החשוב ביותר הוא ספרו המקיף – M. Bałaban: Historia Żydow w Krakowie I na – Kazimierzu, vol. I (1304-1655), Kraków 1931, vol. II (1656-1868), Kraków 1936
2. B. Krasnowolski, 'Kazimierz ze Stradomiem I dawną łąką św Sebastianaw, Studium historyczno-urbanistyczne, Kraków 1982-1985 (במכונת כתיבה); Idem, Ulice I place krakowskiego Kazimierza, Kraków 1992
3. Idem, 'Rozwój urbanistyczny I architektoniczny miasta żydowskiego na ktakowskim Kazimierzu', Krzysztofory, 15 (1988)
4. Archiwum Państowowe m. Krakowa, Archiwum Budownictwa Miejskiego (להלן: APn.K, ABM)
5. W. Łuszczkiewicz, Zabytki dawnego budownictwa w Krakowskiem, I, Kraków 1864
6. A. Grotte, Beiträge zur Entwicklung des Synagogenbaues in Deutschland, Böhmen und im ehemaligen Königtum Polen vom XI. Bis Anfang des XIX. Jahrhunderts, Berlin 1915
7. M. Bałaban, Przewodnik po żydowskich zabytkach Krakowa, Kraków 1935
8. O. Mahler, Przewodnik po żydowskich zabytkach Krakowa, Kraków (1936)
9. על העבודות האלה, שנתבצעו אחרי שנת 1945, הוכנו כמה עבודות תיעוד היסטוריות-ארכיטקטוניות רבות ערך: על בית הכנסת רמ"א: T. Zychiewicz, 'Kraków-Kazimierz, bóżnica Remu', Dokumentacja naukowa, Kraków 1953 (במכונת כתיבה); על בית הכנסת ה'ישן': L. Ludwikowski, Stara Bóżnica na Kazimierzu w Krakowie, Kraków 1981; על בית הכנסת 'קופה': H. Rojkowska, A. Sudacka, 'Bóżnica Kupa', Dokumentacja historyczna, Kraków 1993 (במכונת כתיבה); B. Bałos, 'Sprawozdanie z prac badawczo-poszukiwawczych w bóżnicy Kupa', Kraków 1993 (במכונת כתיבה); W. Niewalda, H. Rojkowska, 'Bóżnica Kupa, ul. Warschauera 8-10', Dokumentacja z badań architektonicznych, Kraków 1993 (במכונת כתיבה).