| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בניין בית הכנסת הישן ממוקם, כמקובל בבתי כנסת בחוץ לארץ, על הציר מזרח-מערב, בקצהו הדרומי של רחוב שרוקה (Szeroka), רחובה הראשי של שכונת היהודים בקז'ימייז'. הוא מהווה משקל נגד ארכיטקטוני לבית דו-קומתי בעל גג גבוה בסגנון הרנסנס, הניצב בקצהו הצפוני של הרחוב. מצד מזרח הוא צמוד לקטע של חומת העיר קז'ימייז', ששוחרר בשנות השבעים של המאה הנוכחית. חלקו העיקרי של המבנה הוא אולם תפילה מלבני דו-אגפי, שמידותיו 21x15 מטרים. הבניין עשוי לבנים, המונחות על מסד של אבנים ולבנים. מבחוץ, משלושת צדיו, נתמך המבנה בקירות תמך, ההולכים ונעשים צרים כלפי מעלה ומגיעים כמעט עד לכרכוב-הכותרת. את קירות האולם מעטרת מקמרת בעלת בליטות בפינותיה, המסתירה את הגג המשוקע מאחוריה. פנים האולם, שמידותיו 18x12 מטרים, מכוסה קמרון בעל שש צלעות שתי וערב, הנתמך על ידי שני עמודים. לאולם צמודים מבני לוואי; מצפון ומדרום – מבנים בגובה קומת קרקע, ממערב – מבנה חד-קומתי בעל מעקה עמודים חיצוני, מצפון-מערב – מבנה פינתי, דו-קומתי. אף על פי שהארכיטקטורה של בית הכנסת בצורתו העכשווית היא מן המחצית השנייה של המאה ה- 16, מתקופת ה'רנסנס הפולני', המערך המרחבי שלו נקבע בתקופה הגותית. במהלך בנייתו מחדש במאה ה- 16 חזרו לתכנית המקורית שלו, דהיינו אולם דו-חללי בעל תקרה מקומרת, המורכבת מצלעות שתי וערב ונתמכת בציר המרכזי על ידי שני עמודים, וזאת כהמשך למסורת הארכיטקטונית של בתי הכנסת האשכנזיים בימי הביניים של ורמייזא (וורמס), רגנסבורג, איגר, אולשניצה שבשלזיה, ובעיקר של בית הכנסת ה'אלטנוישול' בפראג – שקהילתה עמדה בקשרים הדוקים עם קהילת קרקוב.10 על אופיה הגותי המובהק של תכנית בית הכנסת הישן הצביע לראשונה היסטוריון האמנות ולדיסלב לושצ'קייוויץ',11 שביצע בו מדידות בשנת 1864. 12 לדעתו, ראשיתו של בית הכנסת עוד בימי הביניים ולא יאוחר משלהי המאה ה- 14. דעה זו קיבלה אישור גם במחקרים חדשים יותר הרואים בתכנית בית הכנסת חוליה בשלשלת הטיפולוגית של בתי הכנסת האשכנזיים שנזכרו לעיל, שנבנו בסגנון הגותי.13 בית הכנסת הישן בקז'ימייז' מסמן את הגבול המזרחי של טיפוס בית כנסת אשכנזי קדום זה. קביעות אלה של חוקרי האמנות והאדריכלות עולות בקנה אחד עם דעותיהם של אותם היסטוריונים הגורסים כי ראשיתה של השכונה היהודית בקז'ימייז' עוד במחצית השנייה של המאה ה- 14.14 יז'י וירוזומסקי מתפלמס עם הטענה בדבר מספרם המבוטל של היהודים בקז'ימייז' במאה ה- 14 15 וקובע כי שער היהודים, הנזכר בתעודות עוד בשנת 1389, מלמד על כך באופן חד-משמעי.16 השכונה היהודית התקיימה לדעתו ככל הנראה בתחילה באזור רחוב שרוקה של היום, דבר הנלמד בעקיפין מהיעדרם של מוסדות דת נוצריים באזור זה ומהיעדרם של תושבי אזור זה מרשימות משלמי המס של קז'ימייז' מן המחצית השנייה של המאה ה- 14. 17 בניגוד לכך, סטפן שווישצ'ובסקי תארך את מועד ייסודו של בית הכנסת למאה ה- 16. 18 כמוהו גם לשק לודוויקובסקי, אשר השתתף בשחזור בית הכנסת בשנים 1959-1956 וחיבר עליו מונוגרפיה;19 הוא ייחס את זמן בניית בית הכנסת לסוף המאה ה- 15 ותחילת המאה ה- 16. לדעתו, התנאים להשקעה כה גדולה כמו הקמת בית הכנסת הישן הבשילו בקז'ימייז' רק אחרי שנת 1494, לאחר שקהילת יהודי קרקוב הועברה לשם.20 לדבריו, בשלב הראשון הוסיפו יהודים אלה להשתמש בבית כנסת שנותר ברחוב היהודים הישן בקרקוב, שעל קיומו מעיד מסמך מלכותי משנת 1519. 21 ברם, העובדה שבמסמך זה מדובר על 'יהודי קרקוב', אינה מלמדת בהכרח על מיקומו של בית הכנסת בתוך העיר קרקוב,22 שהרי במסמך משנת 1537 בעניין שכר דירה והקמת בית כנסת שני על ידי 'יהודי קרקוב',23 אין ספק שהכוונה ליהודי קזי'מייז', שכן אז כבר לא התקיימה שכונה יהודית אלא בקז'ימייז'. את השימוש בסגנון בנייה אנכרוניסטי לשיטתו מסביר לודוויקובסקי בשמרנותם של היהודים ביחס 'לצורות ולמערכים הפנימיים באדריכלות הפולחנית'.24 אך גם אם ניתן ליחס המשכיות תפקודית בסיסית למערכים הפנימיים באדריכלות בתי הכנסת, לא ניתן ליחסה לסוגיות של צורה וסגנון. ברגישותה ובפתיחותה למגמות סגנוניות למיניהן, אין האמנות היהודית נבדלת מן האמנות בת הזמן של סביבתה.
בית כנסת הישן הוקם במרכזו של הכפר (Bawół), שצורף לקז'ימייז' בשנת 1340. בכך חולק האזור לשני חלקים: יהודי בצפון ונוצרי בדרום.25 כותל המזרח של בית הכנסת הוצמד לחומת העיר, שבנייתה הושלמה בשנת 1369. 26 על יסוד מדידותיו של לושצ'קייוויץ' הועלתה השערה, שבבית הכנסת הקדום לא היתה עזרת נשים:27 הוא היה עשוי מאולם מלבני דו-אגפי, עם קמרון בעל צלעות שתי וערב שנשען על שני עמודים, וכנראה היה מכוסה בגג בעל שני שיפועים. בכותלי האולם, שהיו מחוזקים בתומכות מצפון, מדרום וממערב, היו פתחי חלונות: שלושה בכותל הצפוני, שלושה בדרומי, ושניים במערבי. בכותל המזרחי שהיה צמוד לחומה לא היו חלונות. המפלס של רצפת האולם היה נמוך ממפלס הרחוב דאז. ייתכן שהדבר מעיד על כוונה להסתיר את הבניין מאחורי החומה. רק במחצית השנייה של המאה ה- 16 צורפו לקומת הקרקע של בית הכנסת, במפלס גבוה מן האולם, פרוזדור ('פלוש') בפינה הצפון-מערבית, ומאחוריו עזרת נשים, שהשתרעה לאורך כל הקיר המערבי של האולם.28 פתחים נמוכים חיברו את עזרת הנשים אל אולם התפילה; מאוחר יותר נוסף למכלול גם בניין בית הקהילה.29 יש להניח כי הקמתם של ה'פלוש', של עזרת הנשים ושל בית הקהילה קשורה ברכישת שטחים חדשים בקצהו המזרחי של רחוב יוזפה (Józefa) (הנוכחי) אחרי שנת 1553, שנועדה להרחבת השכונה היהודית. קצה רחוב יוזפה התגבש אז בדמות משפך, המתרחב על יד בית הכנסת בכיוון צפון, לעבר רחוב שרוקה, ובכיוון דרום לעבר רחוב לורנטיוס הקדוש.30 כותלי עזרת הנשים ובית הקהילה קיבלו בצדם הדרומי בעקבות הרחבת קומת הקרקע צורה אלכסונית, וחדרו כמו טריז לחלק הרחב של רחוב יוזפה. ייתכן שעוד לפני סוף המאה ה- 16 נבנתה בקומת הקרקע מצד דרום עזרת נשים נוספת. צדה הצר היה צמוד לאולם התפילה, ואילו הארוך – לחומה. עזרת הנשים החדשה התחברה לאולם על ידי שני פתחים נמוכים, רחבים ומקושתים. תקרת העזרה היתה עשויה קמרון, ובו נקבעו אשנבים סהרוניים. הוא כוסה בגג משוקע, שהוסתר מאחורי קיר האתיק.31 ממערב ומדרום הקיפו את בית הכנסת בתי שכונת היהודים, וממזרח, מאחורי חומה, השתרע בית הקברות העתיק של הקהילה.32
בשנת 1570 נבנה בית הכנסת הישן – הגותי – מחדש על ידי מתיאס גוצ'י, בנאי איטלקי, אחד מני רבים בקרקוב של אותם ימים, שאינו מוכר מעבודות אחרות שביצע.33 לא ברור אם בית הכנסת נבנה מחדש בעקבות השריפה בשנת 1556 34 או בשנת 1557, 35 או שמא היה זה שיקום או שיפוץ שהקהילה החליטה עליו בלא קשר למאורעות אלה. שלוש עשרה השנים שחלפו מן השריפה השנייה ועד לסיום הבניה מחזקות את האפשרות השנייה. גוצ'י הגביה את כותלי האולם לגובהם הנוכחי, בנה מחדש את הקמרון בעל צלעות השתי וערב וסמך אותו על שני עמודים טוסקניים דקים, ואת צלעותיו – על שלושה מסעדים בסגנון הרנסנס. 'זה המקרה היחיד של בבניית קמרון עשוי קשתות מחודדות בתקופה כה מאוחרת, ולכן הצלעות מסודרות בצורה מגושמת עד מאו, ובדרך כלל ללא מפרקים'.36 לגוצ'י מיוחסים גם אחדים ממרכיבי קישוט הפנים של בית הכנסת, ובפרט הבימה, ציורי הקיר ואחת מקופות הצדקה, הבנויה מאבן, העומדת בפתח הכניסה ועליה כתובת שיתכן והיא מתאימה לתאריך סיום הבניה: שנת ש"ל היא שנת 1570/1569.37 הבימה בת שתים-עשרה הצלעות, הממוקמת על ציר האורך של האולם, סמוך לעמוד המזרחי, היתה מכוסה באפיריון מחושל ברזל – מלאכת מחשבת של הנפחות האמנותית בקרקוב במאה ה- 16.38 כותלי בית הכנסת היו מכוסים בציורי טיח – ואריאציות על נושא הגפן.39 צורתו החיצונית של בית הכנסת שונתה. הקירות המוגבהים של האולם, שבהם הותקנו חלונות מוארכים מוקפים מלמעלה במסגרות חצי-עיגוליות, עוטרו במעקב אתיק גבוה בעל פתחים מקושתים, שהסתיר את הגג המשוקע החבוי מאחוריו.40
במחצית הראשונה של המאה ה- 17 נהנתה הקהילה היהודית בקרקוב משגשוג כלכלי. אוכלוסייתו ושטחו של הרובע היהודי בקז'ימייז' גדלו. בשטחים החדשים שהושגו הוחל בשנת 1638 בבניית בית הכנסת שנתרם על ידי יצחק יעקובוביץ' (הוא ר' אייזיק ר' יעקל'ס) – ממנהיגי הקהילה ועשיריה ואבי משפחה ששמרה במשך דורות על מעמדה. אפשר להניח שבאותו זמן בקירוב התנהלו עבודות השיקום של בית הכנסת הישן. מבין הפריטים הארכיטקטוניים מתקופה זו נשתמרו עד לימינו: ארון הקודש, השער המפואר של הכניסה הראשית העשוי בסגנון מאנייריסטי האופייני לשליש הראשון של המאה ה- 17, קטעים של ציורי קיר וקופת הצדקה.41 הגומחה רחבת הידיים של ארון הקודש שבמרכז הכותל המזרחי נקבעה בתוך מסגרת אבן מלבנית, שעמודים מחורצים תומכים בכותרתה משני צדיה. על הכותרת – אפריז ועליו הפסוק "בי מלכים ימלוכו' (משלי ח: טו) באותיות תבליט. מעל לכותרת מזדקרת טבלה מלבנית נושאת תבליט של כתר, מאוגפת מזה ומזה בטבעות חלזוניות ('וולוטות') ומעליה גמלון מעוטר בעיטורי צמחים. על שער הכניסה הראשית נחקק כמקובל תכופות בשערי בתי כנסת הפסוק 'זה השער לה' צדיקים יבואו בו' (תהילים קיח: כ). חזית קשת הכניסה הודגשה על ידי שלוש בליטות מכורכבות. משני עברי הקשת הוצבו עמודים מכותרים ישרי-זוויות, ועל יד הכניסה הוצבה בשנת שצ"ח, 1638, קופת צדקה מאבן ועליה תבליט של שער בארוק מפואר. באמצע המאה ה- 17 אחרי המלחמות עם השוודים, כשחומת המגן שמסביב לקז'ימייז' איבדה את חשיבותה, נפרצו שני פתחים גדולים במרומי הקיר המזרחי של האולם ובחומה, ואלה סיפקו תאורה נוספת לסביבתו הקרובה של ארון הקודש ולקדמת בית הכנסת.42 במחצית הראשונה של המאה ה- 17 הוקמה לאורך כל חזיתו הצפונית של בית הכנסת עזרת נשים חדשה ומרווחת. עזרת הנשים כוסתה בגג חד-שיפועי, שהוסתר על ידי אתיק מלבנים, והוארה על ידי חלונות בעלי מסגרות חצי-עיגוליות.43 קירות-אתיק מסוג זה הסתירו במשך המאות ה- 17 וה- 18 את כל גגות מבני הלוואי של בית הכנסת, ובכך העניקו להם הגנה מפני שריפות.44 צמוד לבית הכנסת ממערב היה בית הקהילה, שהתחבר למבנה בית הכנסת על ידי פלוש. בית זה, שנקרא ברשימת המסים משנת 1653 'העיריה היהודית',45 כלל זה את אולם הקהל שהיה בקומה שמעל לפלוש.46 בניין בית הכנסת ובניין ה'עיריה' המחוברים זה לזה יצרו אפוא גוש אחיד, ששימש מרכז דתי-מינהלי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בניגוד לדעתו של בלבן. נראה שלא היה בו בית כלא יהודי.47 בית כלא זה נזכר ברשימת המסים משנת 1653 ליד המגדל של ק'ימייז', בפינה הצפון-מזרחית של רחוב שרוקה.48 בקרבת פינתו הדרום-מזרחית של בית הכנסת נמצא בית כנסת נוסף, שכונה 'אויף דעם בערגל' (על הגבעה). הוא נוסד בבית הלבנים של משפחת יעקובוביץ' (יעקל'ס) עבור המקובל הנודע ר' נתן שפירא בעל ספר 'מגלה עמוקות' (1633-1585), חתנו של הנגיד ר' משה יעקובוביץ'.49
תכניות הבניין הראשונות של בית הכנסת הישן שורטטו במאה ה- 19, והן שמאפשרות לקבוע בדיוק מסוים את זמנם והיקפם של השינויים שהוכנסו בו מאוחר יותר. תכנית משנת 1862 מלמדת על בנייתה של עזרת נשים חדשה בקומה שמעל לעזרת הנשים המערבית. במהלך שיפוצו של בית הכנסת בשנת 1860 נעשו גם ציורים על הקיר המערבי של אולם התפילה המרכזי.50 בסוף המאה ה- 19, במהלך פעולות שיקום וחידוש בקז'ימייז', נהרסו בניינים ישנים שחלקם היו סמוכים לבית הכנסת ואחרים שהיו צמודים לו ממש. עקב כך נחשף הבניין ונתגלה במלואו. מצבו הטכני הכללי של בית הכנסת בשלהי המאה ה- 19, בדומה למצבם של בתי הכנסת האחרים בקרקוב (חוץ מבית הכנסת 'המתקדם'), הלך והתדרדר.51 בהתאם לתכניות משנת 1888, שאושרו בינואר 1889, 52 נערכו בבית הכנסת שיפוצים נרחבים. גג בית הכנסת המקורי נבנה מחדש, ובחזית עזרת הנשים הצפונית הורחבו שני פתחי הכניסה הקיימים ונבנו להם שערים בסגנון ניאו-גותי. בשנת 1891 נבנה מחדש הקיר המערבי של המבנים המצורפים לבית הכנסת, שנחשף אחרי הריסת בית הקהילה. בחזיתו נקבע אפריז מקושת, שתאם בצורתו את האתיק הראשי של בית הכנסת, באותה עת נבנתה בחלק זה של החזית גזוזטרת מעבר אל עזרת הנשים. עבודות אלה לא כללו את המבנה כולו, אלא רק חלקים ממנו, אך בית הכנסת העתיק היה זקוק לשיקום כללי, לא רק טכני-פונקציונלי, אלא גם ארכיטקטוני-שימורי - שיקום מקיף שיחזיר לו את שלמותו ואחידותו האסתטית-סגנונית. את המשימה הזאת נטלה על עצמה הקהילה היהודית בתחילת המאה ה- 20, 53 והיא הטילה את הביצוע על האדריכל הקרקובי הנודע, זיגמונט הנדל (1929-1862). הנדל, בתכניותיו מן השנים 1904, 1913 ו- 1923,54 התכוון לשוות לבית הכנסת צורה אחידה בסגנון ניאו-רנסנסי. אך במהלך הביצוע נדחתה הצעתו של הנדל לשנות את האתיק בן המאה ה- 16 לאתיק ניאו-רנסנסי דמוי מסרק, והשערים הניאו-גותיים של עזרת הנשים הצפונית נותרו על כנם אף הם. כל יתר הצעותיו של האדריכל הוצאו אל הפועל בשלומתן. מבני הלוואי המערבי והדרומי נבנו מחדש על יסוד בתכנית משנת 1904. הכותל האלכסוני של מבנה הלוואי המערבי נבנה מחדש בפרופורציות רגילות ונוספו לו גזוזטרת עמודים ניאו-רנסנסית, ששימשה פרוזדור למבנה שבקומת הקרקע וגזוזטרת מעבר לעזרת הנשים שבקומה הראשונה. מעל לעזרת הנשים הדרומית נבנה גג חדש בעל ארבעה שיפועים, שהוחלף כעבור זמן קצר בגג תלת-שיפועי, הגג שמעל בית הכנסת הוחלף בגג דו-שיפועי, על פי התכנית משנת 1913. הפינות הדרומיות של האתיק ששופץ קושטו בבליטות-נוי, דומות לבליטות הקיימות בפינות הצפוניות, ובפרצה של חומת המגן, ליד הפינה הצפון-מזרחית של בית הכנסת, נבנה מגדל עגול עם מדרגות שהוליכו אל גג האולם. האחרונות בסדרת העבודות נעשו בשנת 1923. השטח מסביב לבית הכנסת הונמך למפלס שבו היה במאה ה- 16, ובכניסה לפלוש נבנה שער חדש. למבנה הלוואי הוספה קומה, והאתיק הקודם היה מעתה לכותל הצפוני של אולם שנוצר בקומה הנוספת. באולם החדש נשמרו חומר ארכיוני וחפצים יקרי ערך של בית הכנסת.55
עם הקמת הגטו בפודגוז'ה (Podgorze) והעברת האוכלוסייה היהודית שנותרה בקרקוב לשם, נטל לידיו השלטון הגרמני את מבני בתי הכנסת בעיר. בית הכנסת הישן היה למחסן מדים בשביל חיל האוויר הגרמני.56נברשות עתיקות ופמוטים עתיקים נשדדו,57 קמרון האולם המרכזי של בית הכנסת הוסר.58 מצבו של בית הכנסת ההרוס עוד המשיך להתדרדר בשנים הראשונות שלאחר תום המלחמה, עד שעל פי הוראת המחלקה לשימור עתיקות בוצעו בו עבודות שימור זמניות: פתחי החלונות והדלתות נאטמו, והקמרון והגג של עזרת הנשים הצפונית תוקנו.59 בשנים 1959-1956 שוחזר בית הכנסת לפי התכניות שהוכנו בסדנה לשימור עתיקות בקרקוב.60 הכוונה היתה להחזיר לבית הכנסת את צביונו הגותי-רנסנסי שהעניק לו בשנת 1570 מתיאס גוצ'י, תוך השארת התיקונים שבוצעו במאה ה- 20 במבני הלוואי שממערב לאולם, ובו-בזמן גם להכין את המבנה ליעודו בעתיד כמוזיאון. קמרון האולם בעל הקשתות החדות והעמודים התומכים בו נבנו מחדש, והוא כוסה בגג משוקע, מוסתר מאחורי האתיק המקושת. המגדל העגול, שבנה זיגמונט הנדל בפינה הצפון-מזרחית של האולם, סולק. הבימה שוחזרה, וארון הקודש, השער הראשי, קופת הצדקה בסגנון הבארוק ושרידי ציורי הקיר תוקנו ושוחזרו. שתי עזרות הנשים הצדדיות חוברו לאולם על ידי פתחים בעלי דלתות; העזרה הצפונית כוסתה בגג בעל שלוש פסגות, ואילו הדרומית, שקמרון החבית שבה שוחזר, כוסתה בגג חד-שיפועי. הבניין המשוחזר נמסר לשימושו של המוזיאון ההיסטורי של העיר קרקוב, שקבע בתוכו את האגף לתולדות היהודים ותרבותם.61 לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
