בית כנסת זה הוקם בשנת 1620 99 על ידי וולף פופר (בוצ'יאן), אחד הסוחרים והממונאים העשירים ביותר בקרקוב דאז.100 לראשונה הוזכר ברשימת תשלומי המסים של העיר היהודית משנת 1653. 101 באותה רשימה נזכר גם ביתו של וולף בוצי'אן, בחלקו הצפוני של רחוב שרוקה.
על מצבו המרחבי של בית הכנסת במפנה המאות ה- 18 וה- 19 אפשר ללמוד מתכנית העיר קרקוב (1808-1802) של איגנצי אנדרלה:102 היה זה בניין מלבני, שנבנה בעורפה של חלקה ברחוב שרוקה, צמוד בקירו המזרחי לחומת העיר (רחוב דייבור [Dajwór] של היום). בצדו הצפוני גבל בבית שעמד בעורפה של חלקה סמוכה. ממערב, בחצר שבין בית הכנסת ובין רחוב שרוקה, ניצב מבנה לוואי בעל תבנית מלבן מוארך, צמוד לחלק הדרומי של הקיר המערבי של בית הכנסת.
בית כנסת זה, שכונה 'הקטן',103 כלל במקורו אולם תפילה לא גבוה, וכן, כנראה, חדר אחד בקומת הקרקע, ששימש את עזרת הנשים, וחדר נוסף בקומה הראשונה של חלקו הצפוני הצר. פנים האולם היה מכוסה בקמרון חביתי, שהוחלף אחר מלחמת העולם השנייה בקמרון עץ בעל אותה צורה. במפנה המאות ה- 18 וה- 19 כבר נפרצו בבית הכנסת שני חלונות לכיוון מזרח,104 בנוסף לשני חלונות מקוריים למערב ושניים לדרום. יש להניח שגג בית הכנסת היה חד-שיפועי, ונשען על חומת העיר, כל עוד זו עמדה על כנה.
בקומת הקרקע של מבנה הלוואי המערבי היה הפלוש אל אולם התפילה, ובקומה העליונה – עזרת נשים נוספת, בעלת שני פתחים לכיוון האולם. היא היתה מוארת על ידי שני חלונות צפוניים ושניים דרומיים, וחלון מערבי אחד; ממערב גם נכנסו אליה. ליד פינתו הדרו-מערבית של מבנה זה עמד מבנה לוואי קטן יותר, חד-קומתי – שבו היתה לשכת בית הכנסת.
על יסוד תכנית משנת 1898 105 נבנו מחדש גג בית הכנסת, מדרגות בקירו המערבי ויציעי מעבר אל עזרת הנשים לאורך הקיר המערבי והצפוני שלה. בו-בזמן גם נבנה שער לבנים, שחצץ בין חצר בית הכנסת לרחוב שרוקה. שער זה אמור היה להיות בעל שלושה פתחים מקומרים, נתונים בפסי קישוט אנכיים וסגורים למעלה בכרכוב, שמרכשו קשת גבוהה המתנשאת מעל לפתח האמצעי הגדול. ברם, תמונות מן התקופה שבין שתי מלחמות העולם מלמדות שלמעשה נבנה במקום הפתח המקומר האמצעי פתח מלבני, ללא בליטת קמרון, וכך הוא גם נשתמר עד היום.
באמצע שנות השלושים של המאה ה- 20 הותקן בעזרת הנשים שבקומת הקרקע פתח לדלת כניסה מצד רחוב דייבור. הכוונה היתה להציב בפתח דלת מפוארת, עשויה ברזל ומזוגגת, שעליה יתנוסס מגן דוד בתוך קשת נסמכת על עמודים.106
המידע שבידינו לגבי ציודו הפנימי של בית הכנסת דל ביותר. במאמרו של הכומר דרוז'דז'ייוויץ' מוזכרת קופת צדקה מאבן, שנבנתה או שוחזרה בשנת 1798.107
ב'מדריכים' מן התקופה שבין שתי המלחמות מתוארת הדלת הצבעונית של ארון הקודש, העשויה עץ אלון ועליה תבליטים של אריה, נשר, צבי ונמר,108 הנמצאת כיום באוסף של מוזיאון וולפסון בירושלים.109 כמו כן מוזכרים ב'מדריכים' עיטורי הקירות והקמרון של בית הכנסת, שנעשו בידי הצייר שנקר.110
כל ציודו של בית הכנסת הושמד או פוזר במלחמת העולם השנייה, ואחרי המלחמה חדל בית הכנסת מלשמש ליעודו. בעזרות הנשים התגוררו במשך כמה שנים יהודים שהגיעו מברית המועצות.111 מבית הכנסת המקורי נותר רק הבניין המרכזי עם אולם התפילה ועזרות הנשים שבחלקו הצפוני. בשנת 1965 שופץ הבניין והועבר, בהסכמת הקהילה היהודית, לשימושו של 'בית התרבות'.
לחלקים נוספים של המאמר:
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הישן' (ה'אלטשול')
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת רמ"א
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הגבוה'
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של וולף פופר (פריט זה)
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של ר' אייזיק ר' יעקל'ס
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'קופה'
הערות שוליים:
- תאריך זה רשום בטבלה מעל לשער שלפני בית הכנסת של פופר ברחוב שרוקה 16. השווה ל'מדריך' של מאהלר (הערה 8 לעיל, עמ' 43).
- Bałaban (above, note 1), vol. I, pp. 271-272
- Krasnowolski (above, note 3), p. 91
- Plan Miasta Krakowa Ignacego Enderlego z lat 1802-1808 tzw. Senacki (W. E. Münch. Ed.), Kraków 1959, tabl. LVIII
- J. Droździewicz, 'O napisie hebrejskim w bóżnicy kazimierskiej Stara zwanej' תדפיס מכרך XXXIV של: Rocznik c.k. Towarzystwa Naukowego Krakowskiego, Kraków 1865, p. 16
- דבר זה לא נתאפשר אלא במאה ה-18, לאחר שניתן היה לפרוץ פתחים בחומת העיר.
- תכנית לבנייתם מחדש של הגג, המדרגות והמרפסות, שעליה חתום נ. קופאלד ואושרה ב-6 ביולי 1898: APm.K, ABM, I.s. 235, Dz. VIII
- שם.
- Droździewicz (above, note 103), p. 16
- Bałaban (above, note 7), p. 64
- Jewish Life in Art and Tradition – From the Collection of the Sir Isaac and Lady Edith Wolfson Museum Hechal Shlomo, Jerusalem, 2nd ed., Jerusalem 1980, p. 96; Ch. Benyamin, The Stieglitz Collection Masterpieces of Jewish Art, Jerusalem 1987, p. 111 וראה גם בכרך זה מאמרה של איריס פישוף.
- Mahler (above, note 8), p. 43
- דברי צ'סלב יעקובוביץ’, יושב ראש הקהילה היהודית בקרקוב, 1995.