| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית כנסת זה הוקם מלכתחילה כבית תפילה פרטי של פרנס הקהל בקז'ימייז' ר' אייזיק ר' יעקל'ס (יצחק יעקובוביץ’), שקיבל את הרשיון לבנייתו מן המלך ולדיסלב הרביעי ב- 30 באפריל 1638.112 בשנים 1640-1639 הופסקה הבנייה בשל מחאתם של הכומר מארצ'ין קלוצ'ינסקי, ראש מנזר הקנוניים שליד כנסיית בוז'גו צ'יאלה (Bożego Cuała) הסמוכה, ושל הבישוף של קרקוב, יקוב זאדז'יק,113 והיא נשלמה בשנת 1644, כפי שמעידות הכתובות על יציע עזרת הנשים114 ועל הכותל המזרחי, מתחת לקמרון (כתובת זו קיימת עד היום). בית הכנסת של ר' אייזיק היה הגדול והמפואר בבתי הכנסת של קז'ימייז'.115 צורתו מלבנית, והוא ניצב בפינת הרחובות יקובה ואיזאקה (Izaka) של היום, כשחזיתו המערבית פונה אל רחוב קופה. הצלעות הארוכות של המבנה ופינותיו חוזקו במתמכים וקושטו בכרכוב כותרת בולט. גגו נישא על גמלונים. בקירות הצפוני והדרומי הותקנו ארבעה חלונות מקושתים בכל צד, בקירות המזרחי והמערבי שניים בכל צד, וחלון אחד בצורת חצי עיגול הותקן בגמלונים הפונים למזרח ולמערב. בכניסה לבית הכנסת, שמוקמה באופן לא סימטרי בקיר הדרומי, הותקן שער מקומר מאבנים מסותתות סיתות גס. מזוזות השער וקשתו בעלת האבן הראשה הלא-מסותתת המעוטרת בעציץ. נבנו מאבני גזית. שערים ממין זה היו נפוצים ביותר באדריכלות של המאה ה- 17 בקרקוב.116 מדרגות – שמלכתחילה כנראה היו מעץ – הובילו בחזית המערבית לעלייה אל עזרת הנשים. השטח הפנימי רחב הידיים כוסה בקמרון חביתי בעל אשנבי תאורה, מעוטר בשפע קישוטים גיאומטריים מעשי טיח, אף הם אופייניים לאדריכלות הקרקובאית בת הזמן.117 הקמרון הקיף את האולם התפילה הגבוה, שמידותיו 16.90x12 מטרים, וכן את היציע המפואר של עזרת הנשים שמעל לפלוש. מעזרת הנשים אפשר היה להשקיף אל אולם התפילה בעד חמישה פתחים מקומרים נתונים בין עמודים קורינתיים, שבראשם כרכוב מעוטר בצריחים דמויי אצטרובלים ובעל אפריז נושא כתובת בעברית: 'ויזרע יצחק [שם המייסד] בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים' (בראשית כו: יב). בנוסף על כך צוינה בכתובת שנת הייסוד. עזרת הנשים המהודרת דמתה בסגנונה לאכסדרות המקומרות מתקופת הרנסנס, וייתכן שבנה אותה יאן לייטנר, מי שבנה את האכסדרות בקולגיום מדיקום, בקולגיום יורידיקום ובמנזר הקנוניים שליד כנסיית בוז'גו צ'יאלה בקז'ימייז'.118 הכניסה מן הפלוש שמתחת ליציע אל אולם התפילה היתה ממוסגרת בשער מקושת, שלא נשתמר.119 בצדי הקשת, הנושאת את הכתובת: 'שאו שערים ראשיכם' (תהילים כד: ז), ניצבו עמודים טוסקניים חלקים, בולטים מן הקיר ומאוגפים על ידי זוגות של חצאי עמודים ועליהם כותרות, שלצדיהם עמדו כנים מעוטרים בכדורים צמודים לקיר. על העמודים הפוסקניים נשען סיפון שנשא גמלון מקושט בשלושה אגרטלים מבהיקים. על מזוזות השער נקבעו שתי קופות צדקה זהות מאבן, בדמות שערים בעלי פסגות מקומרות בסגנון הבארוק. השער המערבי של בית הכנסת דמה בקווי המתאר שלו לזה שבחומה המקיפה את כנסיית ואוול, אשר נבנתה בשנת 1619.120 הבימה, שהיתה אחד המרכיבים הארכיטקטוניים הפנימיים הבולטים של בית הכנסת,121 לא נשתמרה. נראה שהיא נבנתה לפי דוגמת הבימה שבבית הכנסת 'הישן' הסמוך: היא היתה ממוקמת באופן לא סימטרי בקרבת הכותל המזרחי, צורתה סוכת גן מרושתת מברזל, והיא ניצבה על מסד רב-צלעות גבוה. גם ארון הקודש לא שרד. היה לו שער מקושט קטן נתון בסורג ברזל, שהקיף את מכלול הארון לרבות המדרגות שלפניו.122 בצדי גומחתו המלבנית ניצבו עמודים מכותרים שסמכו את סיפונו. מעליו נקבעו, זו מעל לזו, טבלות, שעליהן נחקקו כתר התורה ולוחות הברית עם עשרת הדיברות. במהלך עבודות השיקום בבית הכנסת בשנים 1995-1994 שוחזר ארון הקודש באופן חלקי. כן נחשפו במהלך העבודות האלה באולם התפילה ובעזרת הנשים קטעים של ציורי קיר צבעוניים מן המאה ה- 16 ועד המאה ה- 20. המדובר בפרקי תפילות, על פי רוב בצירוף כתובות זיכרון לתורמים, הנתונים במסגרות מרובעות מקושטות. כך נחשפו תפילות המתחילות במלים 'רבונו של עולם' ו'יהי רצון מלפניך' משני צדי ארון הקודש.123 והתפילה 'ברוך שמיה דמרא עלמא' מסדר הוצאת ספר התורה – על הכותל הדרומי, ליד עזרת הנשים. הכתובת שמתחת לתפילה זו מציינת שאת הציור תרם יעקב קירזנר בן נחום בשנת תכ"ו – 1666 – הלא היא שנת הופעתו של שבתי צבי באיזמיר – שאליה הותאם פסוק המכיל ציון שנה זו בגימטריה: 'השם ישלח לנו משיחנו הוא יגאלנו במהרה בימינו.' נראה שבמאה ה- 19 נבנתה בחזית המערבית כניסה ראשית חדשה לבית הכנסת, וכי מן החלק הצפוני של הפלוש הוקצה אולם תפילה קטן לתפילה בימי חול.124 בצילום משנת 1897 נראות בצד הדרומי מדרגות חד-טוריות מוסתרות בתוך מרפסת לבנים המכילה בתחתיתה מעבר אל הפלוש.125 בצילום משנת 1914 נראות גם בצד הצפוני מדרגות עץ מקורות בגג שנסמך על עמודים. בשנת 1924 הן הוחלפו, על פי תכניתו של האדריכל זיגמונט פרוקש, במדרגות דו-טוריות בעלות מעקים ויציע מרכזי בעל מקמרת. הטור השמאלי של המדרגות הוליך אל בית כנסת נוסף שנבנה באותו זמן ועל ידי אותו אדריכל בחזית הצפונית של בית הכנסת. בין הבניינים האלה לבין רחוב קופה (Kupa) נבנתה במקום גדר העץ הקודמת גדר אבן חדשה, בעלת סורגי ברזל ושער ברזל. בחלק הצפונית של חצר בית הכנסת נבנה בשנת 1924 בניין הנהלת בית הכנסת, ששימש בין השאר בית מחסה לחירשים-אילמים. בחזית בית הכנסת השתרעה כיכר רחבת ידיים, שבה התנהל שוק דגים עד שנת 1939. היה זה מרכיב אופייני של נוף השכונות היהודיות בקזי'מייז'. אין מידע מדויק על גורלו של בית הכנסת במלחמת העולם השנייה. כשאר בתי הכנסת בקרקוב גם הוא נסגר וחדל למלא את יעודו, וקרוב לוודאי שנבזז ונהרס. אחרי המלחמה התגוררו בו יהודים שהגיעו לקרקוב מברית המועצות. משנות החמישים ועד אמצע שנות השבעים שימש את התאחדות הפסלים והציירים, אך אחרי שזו עזבה אותו הפך לחורבה. בשנת 1983 החלה החברה לשימור עתיקות בשיפוצו: המבנה והגג שופצו, וחלק מעזרת הנשים שוחזר. כן שוחזר אולם התפילה הצפוני, וכיום פועל בו מרכז החינוך מיסודו של ר. לאודר. כאמור, בשנים 1995-1994 נחשפו ושוחזרו חלקית ציורי קיר ומסגרת האבן של ארון הקודש. כיום נמצא הבניין בבעלותה של הקהילה היהודית בקרקוב.
לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
