[ליהודה ברגינסקי]
שלום רב לך, ברגינסקי!*
ברצוני לכתוב לך כמה מלים לפני יציאתי. אין זאת פרידה – נפרדנו עוד בארץ.
אבל אני מרגישה צורך להגיד לך כמה מילים כלחבר טוב וקרוב.
אני יודעת שיכולים להיווצר מצבים שתהיו באי-ביטחון בקשר לגורלנו, או בוודאות גמורה של מצבים קשים; ואני יודעת שאז תשאל מעצמך שאלות – ואני רוצה לענות לך למפרע. לא בשם אחרים, רק בשמי. למרות שאני יודעת שכולם מרגישים כמוני.
אני הולכת מתוך שימחה, מתוך רצון חופשי ומתוך הכרה ברורה של הקשיים. אני רואה זכות בהליכתי וגם חובה. ותעזור בכל מקום ומצב הידיעה שאתם עומדים מאחורינו.
יש לי גם בקשה אליך, שאולי מיותר שאגיד, אבל אני מוכרחה, אנחנו רגילים שמעשי החברים יהיו ידועים ברבים, כולם חיים יחד את ההצלחות והקשיים. אבל אתם מוכרחים לדעת שבעד סיפוק החברים אשר רוצים לדעת על גורלנו, אנחנו יכולים לשלם מחיר יקר מאוד. כל מלה של הערכה ופרסום – אתה יודע מה פירושה.
אינני רוצה להרבות במלים. אבל לפני הנסיעה אני מוכרחה עוד להודות לך בעד כל העזרה שקיבלתי ממך, ובעד היחס החברי בו נתת אותה.
ועל שאר הדברים נדבר כשאחזור. עד אז ברכת שלום חמה.
מהגר**
לחלקים נוספים של המאמר:
יומנה של חנה סנש, 27.10.1938
יומנה של חנה סנש, 17.2.1940
יומנה של חנה סנש, 8.1.1943, קיסריה
יומנה של חנה סנש, 29.5.1943
מכתבי חנה סנש, 25.12.1943
מכתבי חנה סנש: על סף היציאה (פריט זה)
הערות:
* חבר מזכירות הקיבוץ המאוחד שטיפל בשליחותה.
** הגר - שמה המושאל של חנה בתקופת השליחות.