חָיִיתִי כְּבָר שָׁנָה וָחֵצִי בַּגֶּטוֹ,
וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶת גְּבוּלוֹתַיו,
פִּתְאֹם חַשְׁתִּי גַּעְגּוּעַ לָעוֹלָם הֶחָפְשִׁי,
חַשְׁתִּי חַיֶּבֶת לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּכָל מְחִיר.
הֵבֵאתִי אֶת עַצְמִי לְבַיִת, קָרוֹב לַגְּבוּל,
שָׁם גָּרָה חֲבֵרָה שֶׁחִבַּבְתִּי,
הִיא פָּתְחָה עֲבוּרִי קְצָת אֶת הַחַלּוֹן,
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַגְנִיב מַבָּט לַמֶּרְחַקִּים.
תּוֹשָׁבֵי הַגְּבוּל לְעוֹלָם לֹא פָּתְחוּ אֶת חַלּוֹנוֹתֵיהֶם,
אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נֶהֱנָה מֵאֲוִיר צַח,
הֵם יָדְעוּ כְּבָר, כְּשֶׁרוֹאִים אוֹתָם,
נִשְׁמַעַת מִיָּד יְרִיָּה קַטְלָנִית.
הָאֲוִיר הַצַּח לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ,
הָעוֹלָם הֶחָפְשִׁי לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ,
לָהֶם הָיָה מְיֹעָד הַגֶּטוֹ הַצָּפוּף
וְחַדְרוֹנֵיהֶם הַמַחְנִיקִים וְהַמְלֵאִים יֶתֶר עַל הַמִּדָּה.
בַּצַּד הַשֵּׁנִי רָאִיתִי הַרְבֵּה פּוֹלָנִים,
שֶׁשׂוֹחֲחוּ כְּאִלוּ כְּלוּם לֹא קָרָה,
הֵם אָכְלוּ, טִיְּלוּ, דִּבְּרוּ עִם הַשּׁוֹמְרִים,
הַמִּלְחָמָה לֹא נִרְאֲתָה הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם –
לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין
נִדְמֶה הָיָה כִּי זוֹ מִלְחָמָה רַק נֶגֶד יְהוּדִים,
כִּי הַפּוֹלָנִים הִסְתַּדְּרוּ עִם הַגֶּרְמָנִים מְצֻיָן,
הָעֻבְדָּה, שְׁמוֹלַדְתָּם כְּבוּשָׁה עַל יְדֵי הַגֶּרְמָנִים
לֹא נִרְאֲתָה כִּמְעוֹרֶרֶת אֶת שִׂנְאָתָם אוֹ זַעֲמָם.
הַאֲשָׁמָה בַּמִּלְחָמָה הַזּוֹ הִיא עַל הַיְּהוּדִים,
זֶה הָיָה בָּרוּר – לָכֵן "יְהוּדִי תָּמוּת!"
הֵם נִדְחֲסוּ לְגֶטוֹ צָפוּף,
וְהַטּוּבִים וְהַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלָּהֶם הָעֳבְרוּ לְשַׂקִּים זָרִים.
הִסְתַּכַּלְתִּי לְמָטַה עַל גָּדֵר הַתַּיִל,
עָלָיו שָׁמַר חַיָל יוֹמָם וְלַיְלָה,
אַף אֶחָד לֹא הָיָה אָמוּר לַחֲמֹק מֵעֵינָיו הַחַדּוֹת,
הוּא יָרָה, כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ רַק נִרְאֶה לוֹ חָשׁוּד.
בַּצַּד הַשֵּׁנִי הִתְקַיְּמוּ חַיִּים שׁוֹקְקִים,
בַּצַּד שֶׁלָּנוּ שֶׁלֶט שָׁקֵט לֹא נָעִים,
שׁוֹטֵר יְהוּדִי נִרְאֶה מִדֵּי פַּעַם,
הַגֶּטוֹ נֵעֱטַף בַּעֲטִיפַת מָוֶת.
כֹּל יוֹם מֵתוּ שָׁם כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים,
מדיזינטריה, מֵרָעָב, מִפַּחַד וְאֵימָה,
כֻּלָּם חִכּוּ לְאֵיזֶשֶׁהוּ נֵס, שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁמֹר,
שֶׁלְּצַעַר, צַעֲרָם לֹא הִגִּיעַ...
הֵם עוֹד הִתְפַּלְּלוּ, הֵם עוֹד קִוּוּ,
זֶה הָיָה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר לָהֶם,
אַךְ כְּלוּם לֹא הָיָה יָכֹל לְהַחֲלִיף כַּמָּה קְלִפּוֹת תפו"א,
חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ גְּזָרִים צְהֻבִּים...
נִדְמֶה הָיָה כִּי הָרְחוֹב שָׁם לְמָטַה נִשְׁכַּח מִכָּל הָעוֹלָם,
בִּמְיֻחָד הַצַּד הַזָּקוּק לְעֶזְרָה,
רָצִיתִי לִצְעֹק חָזָק, לְהָזִיז אֶת הַשָּׁמַיִם,
"הַצִּילוּ, הוֹ הַצִּילוּ, אֶת הַמִסְכֵּנִים מֵהַמָּוֶת"!
הַאִם מִישֶׁהוּ יוֹתֵר מְאֻשַּׁר, אִם כֻּלָּם כָּאן גוֹסְסִים
כְּמוֹ כְּלָבִים, בְּעִיר הָרְפָאִים הָזוּ?
הַאִם מִישֶׁהוּ יוֹתֵר מְאֻשַּׁר, כַּאֲשֶׁר רֵיקִים הָרְחוֹבוֹת.
בָּהֶם רָעָב וְיֵאוּשׁ שׁוֹלְטִים?
פַּחַד פִּרְאִי תָּפַס אֶת לִבִּי
בְּמַבָּט עַל הָרְחוֹב שֶׁחֻלַּק לִשְׁנַיִם,
הַאִם הַפּוֹלָנִים יַצִּילוּ אוֹתָנוּ בַּסּוֹף,
אוֹ שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָהֶם מִגּוֹרָלֵנוּ?
גְּבָרֵינוּ הָלְכוּ לְהִלָּחֵם יַחְדָּו,
כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת פּוֹלִין, כָּל אֶחָד הָיָה מוּכָן,
אַךְ בְּעֵת צָרָה הִשְׁאִירוּ אֶת הָאֶזְרָחִים הַיְּהוּדִים לְבַדָּם,
כְּשֶׁהִשְׁתַּנֵּה הַמַּצָּב, הִשְׁתַּנֵּה הַזְּמַן.
סָגַרְתִּי אֶת הַחַלּוֹן מִמֶּנּוּ הִבַּטְתִּי,
הָעוֹלָם נִרְאָה כְּמִסְתּוֹבֵב בְּשַׁלְוָה סְבִיב צִירוֹ,
הַכֹּל הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ, הַכֹּל נִרְאָה תַּקִּין,
רַק לַיְּהוּדִים נַעֲשָׂה אִי צֶדֶק נוֹרָאִי!
הֵם נִשְׁכְּחוּ עַל יְדֵי שֻׁתְּפֵיהֶם לָאֶזְרָחוּת,
לַמְרוֹת שֶׁהֵם נִלְחֲמוּ יַחְדָּו לְמַעַן אַרְצָם,
הֵם הֻשְׁמְדוּ עַל יְדֵי הַשִּׁלְטוֹן הַנָּאצִי
וְאַף אֶחָד לֹא הוֹשִׁיט לְעֶבְרָם יָד חַמָּה.
לשירים נוספים:
לפני הכניסה לגטו רחוב הגבול (פריט זה)
סלקציה באושוויץשחרור המחנה ברגן-בלזןהם כלם, כלם היו ברי מזל 
