תנועות הנוער: הנוער במשפחה ובחברה

חינוכי וחינוך בני גילי לא הצטמצם כמפורט לעיל, רק באולפנות השונות. השפעתן של אלו לא היתה תמיד המכרעת. לחינוכנו היו קרני השפעה רבות: המשפחה, ההוי שבה וחוויותיה; החיים הדתיים היום-יומיים העשירים והרוויים אירועים דרמטיים, ביחוד בשבתות ובימים טובים אך גם בימי אבל, והפעילות הציבורית הענפה בכל שכבות העם. כיצד הרגשנו רוב בני גילי במכלול הגורמים החינוכיים האלה?

במשפחה – דפוסי חיים מגובשים, כבוד אב ואם ויחס מיוחד לאח הגדול כשאבא חלק לו מכבודו ומסמכותו, קרבת אחים ואהבת אחיות; סדר היום – מלא וגדוש, החל מתפילת שחרית בבית-הכנסת הקרוב עם החויות העמוקות בלילות הסליחות ואחר, לימוד ממושך בביה"ס עם הפסקת צהרים עד לפנות ערב וכלה במשחקים משותפים עם ה"מאהלה" (השכונה). לשבת ולחגים היה נופך משלהם בנשמה היתרה שהרגשנו בהם עמוקות.

בחיים המשפחתיים ואף החברתיים בשאלוניקי תפסו מקום נכבד ימים טובים אלה וכן יתר ימי הזכרון כגון: ראשי חודשים, ימי הצומות, סליחות ועוד. הם מילאו את חיי היום-יום תוכן עשיר ומאלף.

היינו ערים גם לפעילות החברתית שהתנהלה בסביבתנו. בעיר היו קיימות חברות ואגודות שמטרותיהן היו עזרה הדדית בין חבריהן במקרה של חולי, שמירת לילה לחולים, חברה קדישא, עזרה ליתומים ולאלמנות, ומאידך חברות להפצת תרבות, ציונות, התעמלות, השכלה עברית וכללית ועוד.

חברי האגודות היו מתאספים בעיקר בשבתות, בבתים פרטיים או בבתי-מדרשות ובעזרות נשים שבבתי כנסיות. החברים באספותיהם היו דנים על עניני החברה אגב שתיית כוסית עאראק בתוספת "טעימה" כלשהי. אחרי קריאת מזמורי תהלים היו שומעים גם "דרוש" מאת אחד "החכמים" שנשכר לכך.

בחברות הציוניות או במועדוני המשכילים היו מתקיימות הרצאות או שיחות מלוות בויכוחים על נושאים לאומיים, היסטוריים או ציבוריים וביחד מעניני השעה.

ידענו על פעולות אלה מתוך שנתלווינו אל הורינו בלכתם לאגודות לסוגיהן.

פעילות ציבורית ענפה זו השפיעה עלינו לחקות את מעשי הגדולים. כמוהם – יסדנו אגודות שבתחילה קראנון בשם "אגודות תהילים", לאמור קריאה בצוותא מזמורי תהילים ואכילת ממתקים או עוגות שהבאנו מהבית או קנינו מ"דמי הכיס". פגישותינו אלו היו חשובות ו"מכובדות" אם היינו מצליחים למצוא נער שיסכים לדרוש דרשה כחיקוי לגדולים.