בתחום זה בולט ההבדל המהותי ביותר בין הרוסים לילידי המקום. כהכללה גסה, הרוב הגדול של הרוסים מתייחסים בבוז הן לתרבות הישראלית והן למערכת החינוך. סקר ב- 2002 בקרב העולים הרוסיים בדק האם חשוב להם כי ילדיהם ונכדיהם יכירו את השפה הרוסית ואת התרבות הרוסית. שיעור מדהים של 95.3% ענו "כן". נתון זה סותר לחלוטין את האתוס הישראלי המסורתי של כור ההיתוך.38
מאחר שלא היו מרוצים מחיי התרבות בארץ פיתחו הרוסים מערכת אלטרנטיבית משגשגת של מוסדות תרבות רשמיים ולא רשמיים. המוסד המוכר ביותר לקהל הישראלי הוא תיאטרון גשר שהרפרטואר שלו כולל הפקות בשפות הרוסית והעברית. מרבית שחקניו הם עולים מברית המועצות לשעבר והתיאטרון נחשב בצדק לאחד מהטובים ביותר בישראל.
ארגון דגל נוסף הוא מערכת החינוך מופת שנוסדה בשנת 1991 על ידי קבוצת מורים למדע מברית המועצות. הידוע ביותר מבין עשרים בתי הספר של הארגון הוא שבח-מופת בתל אביב. בתי הספר מרשת מופת מנסים לפצות את הליקויים הבולטים במערכת החינוך הישראלית בלימודי המדע ובהקניית ידע וכבוד לתרבות. גם ישראלים נוהגים לרשום את ילדיהם למערכת החינוך המשלים של מופת.
הקהילה פיתחה גם גופים תרבותיים לא רשמיים המהווים ארץ לא נודעת מבחינתם של רוב הישראלים. בין גופים אלה איגודים שונים של סופרים ושל משוררים, מועדוני זמר וקבוצות משחקי תפקידים שהפכו לפופולאריים באורח יוצא דופן בקרב רוסים בגיל ההתבגרות.
רוסים צעירים, אשר רבים מהם נולדו בישראל או גדלו בה, מתארגנים לעתים קרובות בחבורות נפרדות שבהן האווירה שונה מאוד מזו של חברות ישראליות אחרות. למרות העובדה שצעירים אלה דו-לשוניים, לעתים קרובות הם נוהגים לתקשר גם בתערובת מוזרה של רוסית ועברית. הדבר המבדיל אותם הוא הערך הגבוה שהם מייחסים למה שאפשר לכנות "פנאי פעיל": משחקי תפקידים, ספורט, מוזיקה ותיאטרון חובבים. בתל אביב וברמת גן קמו קבוצות תיאטרון צעירות המציגות בקביעות מחזות בשפה הרוסית. כל השחקנים הם חובבים צעירים העושים זאת רק למען הנאתם והנאת הקהל, ואינם מצפים לשום תמורה כספית.
קבוצות אחדות העוסקות במשחקי תפקידים מעלות פעם בשנה "משחקי פנטזיה", כולל תלבושות, קרבות וקסמים בהרי ירושלים. קבוצות אלה יצרו קשרים פוריים עם קבוצות מקבילות של ישראלים ואירגנו משחקים משותפים.
ישנה גם "הליגה התל-אביבית למשחקים אינטלקטואליים" המארגנת תחרויות, שבהן צוות מומחים, שלמדו בכוחות עצמם, עונים על שאלות הקהל. למשחקים אלה אין שום מקבילה בסצנת התרבות הישראלית פרט לתוכניות כגון החוליה החלשה בטלוויזיה.
כמו כן פעילה תרבות משנה משגשגת של שירי רוק, פופ וזמר ברוסית. דיסקים וקלטות של להקות מקומיות (שרבות מהן מופיעות באופן סדיר גם ברוסיה) נמכרים בישראל באמצעות רשת רחבה של חנויות ספרים ברוסית, הפועלות גם כספריות וידיאו, חנויות מוזיקה ומרכזים קהילתיים. יש חנויות רבות כאלה כמעט בכל עיר ועיירה בארץ; לעתים קרובות עולה מספרן על זה של חנויות הספרים בעברית או באנגלית, כפי שקורה, למשל, בראשון לציון.
הרוסים שינו את פני הספורט. ברית המועצות השקיעה באופן מסורתי בספורט והתייחסה לניצחונות בתחרויות בין-לאומיות כעניין של כבוד לאומי. אתלטים רוסיים תרמו באופן מהותי להישגיה הצנועים עד כה של ישראל במשחקים האולימפיים ובאירועים בין-לאומיים אחרים. מתוך שלושים ותשעה החברים כיום בצוות האולימפי הישראלי, חמישה-עשר הם רוסים. שח הוא תחום נוסף שבו הורגשה מאוד נוכחותם של הרוסים הן ברמה הלאומית והן ברמה הבין-לאומית.39
לחלקים אחרים של הפרק: