הוגי הדעות של הנאורות האמינו בקִדמה וראו במהפכה התעשייתית חלק ממנה. לדעתם, המכונות החדשות, הייצור בבתי החרושת ואמצעי התחבורה החדשים הם הוכחה ליכולתו של האדם להיטיב את חייו באמצעות התבונה. ואולם, בפועל המהפכה התעשייתית יצרה בעיות חברתיות חדשות - עם תהליך העיור והגידול המהיר של מעמד הפועלים (הפרולטריון) הלכו ובלטו בעיות של ניצול ודיכוי.

את המציאות המודרנית, ובתוכה גם את הסוגיות החברתיות האלה, ביקשו לתאר אמנים השייכים לזרם הרֵאָלִיזְם. אמני הראליזם פעלו במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, בעיקר בצרפת, והצהירו שהם רוצים לתאר את המציאות כפי שהיא. למשל, כאשר התבקש האמן הצרפתי גוּסְטָב קוּרְבֶּה (1877-1819) לכלול מלאכים בציור שצייר בעבור כנסייה, הוא אמר: "מעולם לא ראיתי מלאכים. הראו לי מלאך ואצייר אותו".

אפשר לפרש את כוונתם של אמני הראליזם לתאר את המציאות כפי שהיא בשתי דרכים: ניסיון לתאר במדויק ובפירוט את מראה העולם או אירוע מסוים; או בחירה לתאר באופן מהימן את מציאות חייו של האדם בתקופה המודרנית. משום רצונם זה נהגו אמני הראליזם להציג בעבודותיהם גם אנשים ממעמד הפועלים, קבוצה שלא זכתה לתשומת לב רבה באמנות עד אז, וכן הפנו את מבטם של הצופים לעבר מצוקות חברתיות ופערים בין מעמדות.

גוסטב קורבה, המנפות, 1854, שמן על בד, 167X131 ס"מ.

בציור "המנפַּות" גוּסְטָב קוּרְבֶּה מציג את העמל והעבודה, אולם לא מתואר בו מעמד הפועלים העירוני, אלא אחיותיו של הצייר בעבודתן, באזור הכפרי שנולד בו. האירוע המתואר בציור פשוט ויום-יומי - זו אינה מהפכה לאומית או סערה בים, אלא נשים בעבודתן השגרתית, כשהן מנפות את הקמח שממנו ייאפה לחם. באותה תקופה בדרך כלל תפקידן של הנשים היה לאפות לחם במסגרת הביתית. בציור לא נוכחת הדרמה - אירוע מסעיר ומרגש - שנצפתה ביצירות הרומנטיות, ואת מקומה ממלא ניסיון לתאר את המציאות על פרטיה - עד כדי כך שקורבה תיאר בציור זה כל כתם על גבי הקיר.

חוקרים הגדירו את הראליזם בדרכים שונות: יש הטוענים שבראליזם, בשונה מהרומנטיקה, נמנעים מתיאור המציאות באופן המושפע יתר על המידה מתגובתו הרגשית של האמן; ויש הטוענים שבשונה מהנאו-קלסיקה, אמני הראליזם מתארים את המציאות כפי שהיא ולא כפי שהם מאמינים שהיא צריכה להיות, ואינם מארגנים את התמונה על פי חוקים המייפים את המציאות. ואולם, גם ציורו של קורבה אינו מתאר את המציאות באופן אובייקטיבי: השקפת עולמו של קורבה ורגשותיו כלפי נושא הציור באים לידי ביטוי בצבעים שבחר, בתנוחת הגוף של הדמות המרכזית ועוד.

אונורה דומייה, קרון המחלקה השלישית (מימין) וקרון המחלקה הראשונה (משמאל).

הציור "קרון המחלקה השלישית" של האמן הצרפתי אונורה דוֹמִיֶיה (1879-1808) הוא אחד מקבוצת ציורים המתארים מחלקות שונות של הרכבת שבהן נוסעים בני מעמדות שונים. בציור "קרון המחלקה השלישית" מתוארים נוסעים בני מעמד הפועלים בקרון המחלקה השלישית ברכבת.

בחירת נושא הציורים מצביעה על עניין בהבדלים בין המעמדות החברתיים ובפערים הכלכליים, כפי שבאו לידי ביטוי בדמויות הנוסעים ברכבת. בחירה זו עולה בקנה אחד עם ההתעניינות של אמני הראליזם במציאות החברתית בזמנם. ברישום המתָאר את קרון המחלקה הראשונה (משנת 1864) מתוארים נוסעים היושבים בנוח ולבושים בגדים המעידים על מעמדם הגבוה. לעומת זאת, בקרון המחלקה השלישית יושבים הנוסעים בדחיסות והם לבושים בגדים של אנשי מעמד הפועלים. במושב הקדמי יושבים ילד, אישה מבוגרת, אם ותינוק - אולי בני אותה משפחה.