ציון דרך בהתפתחות החינוך העברי בארץ ישראל הוא המאבק על השלטת העברית כשפת ההוראה בבית הספר הטכני הגבוה, הטֶכניקוּם, בחיפה (הטכניון של ימינו).

חברת עזרה מגרמניה הקימה את בית הספר, והוועד המנהל של החברה החליט בתרע"ג-1913 כי שפת הלימודים בבית הספר הטכני הגבוה בתחומי המדע והטכנולוגיה תהיה גרמנית. וכך הכריזו: "מדעי הטבע (המדעים המדויקים והנדסה) יהיו נלמדים בשפה הגרמנית, כדי ששפה זו, שהיא תרבותית יותר, תשמש גשר להתפתחות המדע של העת החדשה".

ההחלטה נסמכה על העובדה שספרי הלימוד במקצועות אלה נכתבו בגרמנית, ועדיין לא חוברו ספרים מתאימים בעברית. כמו כן, הם טענו, כי לשפה העברית המתחדשת עדיין חסרים שמות ומושגים הנדרשים ללימודי המדע והטכנולוגיה.

החלטת הוועד המנהל של הטכניון התנגשה בשאיפות הלאומיות של מתיישבים בארץ ישראל ובהֲלַך הרוח עִברי דבר עברית!, ולכן לשמע ההחלטה פרצה התנגדות כללית בקרב המורים, התלמידים, מנהיגי התנועה הציונית והציבור הרחב. חברת עזרה הואשמה בטיפוח התבוללות ובהתכחשות לזהות הלאומית.

בשל ההחלטה התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת מוסד הטכניקום, המורים בבתי הספר של חברת עזרה בארץ התפטרו מעבודתם, הורים לא שלחו את ילדיהם ללמוד בבתי הספר של החברה, והמורים המתפטרים והתלמידים עברו לבתי ספר עבריים אחרים שהוקמו. גם הסתדרות המורים שנוסדה בתרס"ג-1903 הייתה פעילה בניהול מאבק זה, והכריזה על חרם נגד הטכניקום.

הוועד הפועל של בית הספר הטכני נוצח במאבק שכונה מלחמת השפות או ריב הלשונות, ונאלץ להיכנע. בתרע"ג-1913 נקבע כי לימודי פיסיקה ומתמטיקה יילמדו בטכניון בעברית. רבים רואים במאבק זה סמל לניצחון ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.

אבל המאבק לא תם. בתשס"ט, בשל עידן הגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה ובשל הרצון למשוך סטודנטים מחו"ל, החלו בטכניון ללמד קורסים בשפה האנגלית בלבד בתכנית לתואר שני במנהל עסקים. גם בבין-תחומי יש מסלול לתואר שני במנהל עסקים הנלמד באנגלית, ומסלול זה החל לפני כ-4 שנים. באוניברסיטת תל אביב יש קורסים מסוימים בלימודי מנהל עסקים לתואר שני הניתנים אף הם רק באנגלית.

בתגובה להחלטת הטכניון ללמד קורסים באנגלית, אמר נשיא האקדמיה ללשון העברית, הפרופ' משה בר אשר, כי מדובר בצעד חמור "במיוחד בטכניון, שבו הוכרעה מלחמת השפות. תחיית הלשון העברית הצליחה ברגע שבו האוניברסיטאות החליטו ללמד מדע בעברית. האוניברסיטאות צריכות להיות מחוברות לחברה. מתקבל על הדעת שכנסים בהשתתפות מרצים בחו"ל נערכים באנגלית – אבל הוראה באנגלית היא התפתחות חמורה. זה נשמע כאילו רוצים להכין עתודות של יורדים לחו"ל".