רבי אברהם (אבן אִסחק) בן מאיר אבן עזרא, המכונה אבן עזרא, ובראשי תיבות: ראב"ע, (כנראה תתמ"ט–תתקכ"א; 1089–1161) היה בלשן, משורר, פרשן מקרא, אסטרולוג, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף.

אבן עזרא נולד בטולדו שבספרד, בתקופת תור הזהב, והיה מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים. עם כיבוש ספרד נדד ברחבי אירופה, ומתוך עוני גדול כתב את עשרות ספריו (בהם יותר מ-38 חיבורים מדעיים), וחלק מהם אבדו.

החיבור המפורסם ביותר שלו הוא פירושו על המקרא, הכולל פירוש לרוב ספרי המקרא. בפרשנותו חרט את דגל הפירוש על דרך הפשט. בפירושו משולבות הערות לשון ודקדוק רבות, והכול כתוב בשפה מתומצתת וקצרה, ולעתים חידתית.

אבן עזרא כתב ספרי דקדוק (כגון "מאזני לשון קודש", "שפה ברורה", "שפת יתר", "ספר צחות"), ספרים בחשבון ובאריתמטיקה (כגון "ספר המספר", "ספר האחד"), באסטרונומיה (כגון "ספר הלוחות"), באסטרולוגיה (כגון "משפטי המזלות" ו"ספר המולדות") ובפילוסופיה ("יסוד מורא").

עוד כתב ראב"ע חידות, פיוטים, שירי קודש וחול רבים. חלק מהפיוטים ומשירי הקודש נכנסו לסידורים ולמחזורים, כגון אגדלך, לך אלִי תשוקתי.

בזמן האחרון החלו זמרים לשבץ חלק משיריו באלבומים שלהם, כגון מאיר בנאי באלבומו "שמע קולי" (להאזנה לשיר לך אלִי לחצו כאן) ושם טוב לוי באלבומו "בן אדמה" (להאזנה לשיר אגדלך לחצו כאן).

את רשימת שיריו, פיוטיו וחידותיו של ראב"ע תמצאו כאן.

ראב"ע גם כתב פָּלִינְדְרוֹמים (מילה או משפט שאפשר לקרוא משני הצדדים – מימין לשמאל ומשמאל לימין) רבים, כגון:

– "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבֹא?"

– "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד".

וראו כאן משפט שאפשר לקרוא מההתחלה לסוף, מהסוף להתחלה, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

מתוך הערכה לחוכמתו הרַבּה, אחד ממכתשי הירח נקרא על שמו. ראו כאן את המכתש Abenezra.