כיום האוכלוסייה של מדינת ישראל, במידה שמקזזים את העלייה האחרונה ממדינות חבר העמים, מורכבת ברובה מילידי הארץ. רובם הגדול אפילו איננו מבין את משמעות המלים ספרדי ואשכנזי ואת ההבדל ביניהן. הם חשים שהם ישראלים.
לצערי, בתהליך הסוציאליזציה שעוברים הילדים בחברה הישראלית הם מאמצים סטיגמות שהחברה מדביקה על אוכלוסיות שונות. מבלי להבין כלל את המשמעות האמיתית של אשכנזי וספרדי, הם מאמצים דעות קדומות, כל אחד לפי הקבוצה החברתית אליה הוא משתייך והסביבה שבה הוא גדל.
נראה לי, כי כל שנה שחולפת תתרום להיעלמותם של המושגים הללו מן העולם. אין ספק כי בעוד 100 שנה למשל איש לא יבחין בין ספרדי לאשכנזי, כי המושגים האלה לא יהיו קיימים מדרך הטבע. השאלה היא האם יש להמתין שזה יקרה באורח טבעי או האם צריך לטפל בסוגיה זו כבר עתה.
על-פי הנתונים כ-35%-40% מהנישואין בארץ הם נישואין מעורבים בין אשכנזים לספרדים. עובדה זו מבהירה עוד יותר את התהליך שבו מיטשטשים ההבדלים והגבולות.
החובה להתייחסות לנושא מוטלת בעיקר על מערכת החינוך, ומתפקידה להתייחס לנושא ולכוון דיון בו עם התלמידים בכיתות. יש להבהיר, כי קיים מגוון רחב של דעות קדומות, והתלמידים צריכים להתעלם מהם ולקבוע כי אדם צריך להיבחן על-פי אמות מידה של יכולת וכישורים, ולא על בסיס סטיגמה למוצא עדתי כלשהו. קל מאוד להביא דוגמאות שיחזקו דעה זו.
הקטליזטור לתפיסה של אשכנזים - ספרדים וליצירת הסטיגמות הוא תהליך הקליטה בישראל. מחוסר תשומת לב של המערכת הקולטת נוצרת זהות גדולה בין מצוקה חברתית לבין מוצא אתני, בעקבות העובדה שהעולים פוזרו ללא אפשרות בחירה במקומות יישוב שהממשלה רצתה ליישב ובתנאים קשים מאוד. קרה לכן תהליך טבעי של סלקציה. אלה שהיו בעלי אמצעים או קשרים בממסד, יכלו לצאת מאזורי המצוקה ולעבור למרכזי הערים הגדולות, ובכך שיפרו את מצבם הן בתנאי החיים הבסיסיים והן ברמת הכנסתם, מכיוון שהרבה יותר קל למצוא תעסוקה באזורי המרכז. ואילו במקומות המרוחקים המצוקה הלכה וגדלה, כי החזקים יצאו ונשארה שכבה בעלת נתונים סוציו-כלכליים נמוכים, תופעה שהלכה והתחזקה והדגישה את חוסר יכולתם של היישובים לצאת ממעגל המצוקה. לכן גם המשיכה להתפתח ביישובים הללו המצוקה הכלכלית-חברתית עם כל הסימפטומים המוכרים המתלווים לכך כגון - אבטלה, פשיעה, נשירה ממערכת החינוך ועוד.
הואיל והאוכלוסייה, שלא היו לה קשרים או יכולת כספית, הייתה מורכבת ברובה מספרדים, נוצר הרושם המוטעה כי יש בארץ חברה ספרדית פחות מפותחת וחברה אשכנזית מפותחת, וכמובן שהאמת היא שונה. עובדה היא, כי בארצות אחרות שאליהם הגיעו יוצאי עדות המזרח, כמו צרפת, קנדה ועוד, רובם השתלבו בתוך המערכות הללו והגיעו להישגים נכבדים באקדמיה, בכלכלה ובמערכות שונות של החברה.
עלינו ללמוד לקח מן העבר וליצור שוויון הזדמנויות לכל ילד בארץ ולכל אדם להגיע לכל מקום ולכל תפקיד בתנאי שהוא מוכשר לכך. מאבקי הקשה להעביר בכנסת את חוק יום חינוך ארוך נועד לתת באמת הזדמנות שווה לכל ילד שגדל בארץ להגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.
אין לי ספק כי ב-50 השנים הבאות של המדינה נראה השתלבות גדולה יותר של כל יוצאי העדות בכל מקום ובכל תפקיד. אין לי ספק כי עד אז נראה גם ראש ממשלה ספרדי.
